תנועות הנוער בישראל – סקירה היסטורית

עמוד:330

הקיבוץ – יצירה מקורית המחפשת את דרכה הנרי ניר הקבוצה הראשונה , דגניה , נוסדה בידי אנשי העלייה השנייה בשנת , 1910 אבל התנועה הקיבוצית במלוא היקפה היא קודם כול תוצר של תקופת הסער והפרץ של העלייה השלישית שראשוניה באו ארצה בתום מלחמת העולם הראשונה , בשנת . 1919 מייסדי הקיבוצים הראשונים חוו שלוש מהפכות שהשפיעו על דרכם : המהפכה הציונית , המהפכה הרוסית , והשינוי המהפכני בתרבות הנוער שהתבטא בהקמת תנועות הנוער , שרובם נמנו עם בוגריהן . הם ראו בעצמם חברי תנועה מהפכנית , המבקשים , בתוך מילוי תפקידם הציוני ביישוב ארץישראל , להקים בה מן היסוד חברה חדשה , חברה סוציאליסטית , שבה יחיו כל בני האדם חיים של שוויון ושיתוף מלא . ויותר מכך , הם ביקשו לברוא אדם חדש , נאור , פתוח ל 9 דמה החברתית והתרבותית העולמית , נאמן לשורשיו הלאומיים וחי מיגיע כפיו בלא לנצל את עבודת הזולת . הקיבוצים הראשונים שהקימו האנשים האלה היו אמורים להיות לא רק דגם לחברה החדשה המעין–אוטופית הזאת , אלא גם בסיס שעליו היא עתידה לצמוח . בעיני רוחם ראו ארץ שכולה קיבוצים–קיבוצים , או קיבוץ אחד גדול , של בני אדם המגשימים את האידיאלים המסעירים שלהם . ובינתיים הם ייסדו תנועות שביקשו להקיף את כל תחומי החיים , בייצור , בצריכה ובבנייני העל התרבותיים והפוליטיים . המשקים שהקימו התיישבו על אדמות הלאום ( של הקק"ל , ( וכל הרכוש שנוצר בהם היה נכס של כלל החברים . הם הקפידו על שוויון בתנאי החיים ובצריכה . הם הגשימו כמיטב הבנתם חברה שבה כל אחד תורם לה לפי יכולתו ומקבל ממנה לפי צרכיו , בהתאם לאפשרויותיו של הקולקטיב . הם הקימו מוסדות חינוך שחינכו את ילדיהם ברוח עקרונותיהם . הם הקימו מוסדות תרבות , עיתונים , הוצאות ספרים , להקות תיאטרון , תזמורות , וסמינרים שבהם הכשירו את המחנכים העתידיים של ילדיהם . והם הקימו גופים פוליטיים , שהצטרפו למפלגות קיימות או הקימו מפלגות משלהם . הגישה הזאת של הקפת כל תחומי החיים הדריכה אותם מראשיתם , וכמה יסודות מתוכה נותרו עד ימינו אלה . מייסדי הקיבוצים הראשונים לא ביקשו לנתק עצמם מן המורשת הלאומית והתרבותית היהודית , אלא ממה שראו כעיוותיה – סגנון החיים ה"גלותי" שנתפתח בתפוצות . האדם היהודי החדש שיקום בארץ יהיה משוחרר מכל העיוותים האלה . הוא יהיה קרוב יותר לאנשים השורשיים של ימי המקרא , יחיה חיים פשוטים על יגיע כפיו ויגשים בחייו את הערכים הנעלים ביותר של מוסר הנביאים ; ועם זאת יהיה מודרני בתכלית וההישגים העדכניים של התרבות העולמית יהיו נגישים לו . את ההשראה האידיאולוגית הקרובה יותר שאבו ראשוני התנועה הקיבוצית פחות ממקורות היסטוריים ויותר מן הנגזרות שלהם בנות הזמן : הם דגלו בציונות , ובייחוד , בדומה לתנועות הלאומיות האחרות של המאה ה , 19– האמינו כי השיבה לקרקע והעבודה החקלאית חיוניות לבריאותה של האומה , ושאפו לתקן את המבנה התעסוקתי ה"מעוות" של העם היהודי . הם גם האמינו בסוציאליזם על שלל גווניו . בהשתדלם לפעול על פי עקרונות אלה , הם יצרו חברה שיתופית ושוויונית , שבה התפתח מגוון אידיאולוגיות . אבל כולם ראו בעצמם את מבשריה של החברה הסוציאליסטית בארץ–ישראל אף כי השקפותיהם בנוגע לדרך שבה ניתן להשיג מטרה זו היו שונות במידה רבה זו מזו . תפיסות אלו התגלמו בשלוש התנועות הקיבוציות . חבר ה30– מהזיקה למכבי העולמית , ובשנת 1935 הצטרפה לתנועת " החלוץ . " ב1936– הקימו בוגריה את קיבוצה הראשון – כפרהמכבי שבעמק זבולון וכעבור זמן הקימה עוד ארבעה קיבוצים . בשנת 1939 הצטרפו קיבוציה ל"חבר הקבוצות , " שאליו כבר היתה מסונפת תנועת גורדוניה ( ר' לעיל . ( על רקע זה קם בשנת 1941 האיחוד בין המכבי הצעיר לבין גורדוניה , שהיתה לו משמעות מסוימת בכמה מארצות הגולה , אך הוא לא כלל את תנועת המכבי הצעיר הארצישראלית . בית"ר בקוטב הימני של מפת תנועות הנוער מצויה תנועת בית"ר ( ברית יוסף תרומפלדור [ טרומפלדור ([ שקמה ב1923– בריגה , לטביה , בהשראתו של זאב ז'בוטינסקי . כמו תנועות הנוער האחרות , גם היא היתה ביטוי לתהליכי המודרניזציה והחילון שפקדו את הקהילות היהודיות השונות . בית"ר התפתחה כארגון צבאי–למחצה , עם מבנה הייררכי נוקשה . האידיאולוגיה שלה היתה קרובה ברוחה ללאומיות האינטגרלית ( ר' הערך ציונות רוויזיוניסטית במדור תנועות לאומיות וחברתיות . ( בשנות ה30– של המאה הקודמת נמצאה בית"ר בעימותים מתמשכים עם תנועות השמאל , עימותים שהסתיימו לא אחת בנפגעים משני הצדדים . עימותים חריפים ביותר התפתחו סביב הפגנות ועצרות של האחד במאי . במפנה המאות נקלעה בית"ר למשבר קיומי ומספר חניכיה צנח לכדי מאות ספורות בכל רחבי הארץ .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא