תנועות הנוער ועיצובה של החברה החדשה

עמוד:322

הארצישראלית החילונית שאפו לייצג את האינטרס החברתי והלאומי של החברה בכללותה . תנועות אלו שאבו את ההשראה ואת הצידוק שלהן מן העתיד שהן קיוו לחולל ; ואילו תנועת " בני עקיבא" שואבת את ההשראה והצידוק לערכים שהיא מחנכת להגשמתם מן העבר היהודי , מקצתם מן העבר הקדום ביותר . דבר זה עולה בקנה אחד עם ההתחרדות החלקית של בוגרים לא מעטים של תנועה זאת ועם הקצנה דתית של התנועה בכללה . כשם שתנועות הנוער החלוציות היו מכשיר פוליטי בידי ההנהגה של התנועה הציונית ושל מדינת ישראל בראשית ימי המדינה , כך הפכה תנועת "בני עקיבא" למכשיר פוליטי של המגזר שממנו צמחה ובידיו טופחה , מגזר שהוא מיעוט בחברה . אין זה מקרה ש"גוש אמונים" צמח מתוך קבוצות של בוגרי " בני עקיבא , " כשם שלא היה מקרי שבמאבק הלוחמני שניהלו מתנגדי ההתנתקות מרצועת עזה בקיץ 2005 מילאו חניכים ובוגרים של תנועה זו תפקיד מתסיס ביותר . גורמים שונים בקיבוץ הדתי וקבוצות של הורים מודאגים פעלו לבלימת מגמות קיצוניות אלה , אך בהצלחה חלקית בלבד . במהלך שני העשורים האחרונים של המאה ה20– ניסו – ולא בלי הצלחות מסוימות – לחבור לגורמים נוספים בציונות הדתית , לחרוג מהמעגל הסקטוריאלי ולהכתיב לחברה הישראלית בכללותה סדר יום שהלם את תפיסתם הלאומית–דתית–משיחית . מגמות אלו נבלמו במידה רבה על רקע המשבר שפקד את הציונות הדתית כולה בעקבות האכזבה מהתנפצות החלום על "ארץישראל השלמה , " שהועמק עם ההינתקות מרצועת עזה . בפתחה של המאה ה21– השינויים הסוציולוגיים , התרבותיים והפוליטיים שפקדו את החברה הישראלית בסוף המאה ה20– השפיעו על אופי פעילותן של תנועות הנוער בכלל , ועל החלוציות בעיקר . בחברה הישראלית החילונית נפרם הקונסנזוס סביב אותם ערכים ויעדים שהיו מוקד להתלכדות כלל–חברתית , בייחוד ערב קום המדינה . בנסיבות אלו קשה לחנך את חניכי תנועות הנוער להתמכרות אלטרואיסטית למסכת מוסכמת של ערכים ויעדים שיש להגשימם באורח קולקטיבי . הציפייה החברתית הרווחת היא כי הצעיר הישראלי יוכיח את כוחו ואת הישגיו באופן אינדיווידואלי ( אם בתחום הלימודי–האקדמי , אם בתחום הפיקודי–הצבאי , אם בתחום ההתמחות המקצועית ואם בתחום ההצטיינות התרבותית או הספורטיבית . ( החברה הישראלית , כמרבית החברות המודרניות בעולם , מתגמלת על הצטיינויות ועל הישגים אינדיווידואליים . על רקע זה , קטן גם מספר הבוגרים שנטו להמשיך במסורת ההגשמה הקיבוצית , ובקרב בוגרים אחרים , שלא רצו להשלים עם הסחף האינדיווידואליסטי , גברה הנטייה למצוא אפיקי הגשמה חדשים . נוכח מגמות אלו החלו להתפתח בקרב התנועות , ובייחוד בקרב " הנוער העובד והלומד " ובקרב " השומר הצעיר , " תופעות של התחדשות רעיונית שבאה לידי ביטוי בהקמת מסגרות פעולה שונות , בעיירות פיתוח ובשכונות מצוקה , מתוך מגמה ליישם את עקרון " ההגשמה העצמית " בזיקה למאמצים לחולל שינוי מהותי בחברה הישראלית . כך נולד הרעיון של "קיבוץ עירוני , " אשר מטרתו העיקרית 5 השתתפות במאמץ ההתגברות על האפליה , הניכור והקיפוח המאפיינים בעיקר את שכונות המצוקה ואת עיירות הפיתוח . הסנונית הראשונה שבישרה את השינויים הצפויים היתה קבוצה של צעירים חילוניים ודתיים שהקימו בשנת 1979 את הקיבוץ העירוני "ראשית" בירושלים . ב1987– הוקם קיבוץ עירוני נוסף , "תמוז , " בבית–שמש , בידי יוצאי קיבוצים וגרעיני נח"ל , ובהם בוגרי הנוער העובד והלומד . באותה שנה הקימו יוצאי קיבוצים וגרעיני השומר הצעיר את הקיבוץ "מגוון" בשדרות . אלו היו יוזמות אותנטיות שלא במהרה זכו להכרת הממסדים הרלוונטיים . במהלך שנות ה90– התרחש מפנה גם בקרב כמה מתנועות הנוער , שבראשו עמדה תנועת הנוער העובד והלומד . בתגובה למשבר התנועה הקיבוצית החליטה תנועה זו שלא לראות עוד בתנועה הקיבוצית 5 על קיבוציה הוותיקים יעד בלבדי להגשמה ובמקום זה לצאת בעיקר לקומונות עירוניות ולכמה קיבוצים שעיקר עיסוקם הוא בפעילות חינוכית אזורית . למהלך הזה הצטרפו גם המחנות העולים , ולאחר מכן גם קבוצות של השומר הצעיר המחפשות יעדי הגשמה נוספים . התנועות האלה סימנו את תנועת הבוגרים כיעד מרכזי שמטרתו להצמיח קבוצות שיתופיות – עירוניות וכפריות – מזן חדש . כך נולדו במהלך שנות ה90– שבע קבוצות כאלה . בשנת 2005 המתינו כ40– קבוצות נוספות של בוגרי תנועות הנוער להקמת מפעלם המשותף . 5 לקריאה נוספת : אדלר , חיים : תנועת הנוער בחברה הישראלית , ירושלים , תשכ"ב . ברזל , הלל : תנועת הנוער – קורותיה בעמים ובישראל , ירושלים , תשכ"ג . כהנא , ראובן ; סוצ'י , רותי ( עורכים : ( מסגרות נוער בחברה הישראלית , האוניברסיטה העברית בירושלים , תשמ"א . לם , צבי : תנועות הנוער הציוניות במבט לאחור , גבעת חביבה , . 1991 שפירא , רנה ; אדלר , חיים ; לרנר , מירי ; פלג , רחל : חולצה כחולה וצווארון לבן , תל–אביב , . 1979

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא