תנועות הנוער ועיצובה של החברה החדשה

עמוד:319

המתעצבת כאן ולהנחלת השפה העברית לכול ; כל התנועות היו אמונות על השתלבות במערך ההגנה על חיי היהודים ועל מסגרות החיים שצמחו כאן . למרות זיקתן של רוב התנועות למסגרות המפלגתיות של המבוגרים הן הצליחו להבטיח לעצמן מעמד אוטונומי ( או אוטונומי בחלקו ) כלפי ההנהגה הפוליטית : הן לא רק חרתו ערכים אלה ודומיהם על דגליהן ותבעו מחניכיהן להגשימם הלכה למעשה , אלא גם מתחו ביקורת על ההנהגות הפוליטיות בשל מחדליהן בהגשמת ערכים ויעדים אלה , על התעייפותם והתברגנותם של לא מעטים בהם , על היותם נאה דורשים אך לא נאה מקיימים . הכוח החברתי של תנועות הנוער נבע אפוא מכך שהן ייצגו את ערכי החברה המתהווה וחינכו עליהם ; יתר על כן – הן לא הסתפקו בכך שחניכיהן ובוגריהן יצהירו על נאמנותם לערכים ולאידיאות אלה , אלא חינכו אותם לקראת הגשמתם של הערכים הללו על ידי רתימת חייהם לכך . בז ' ארגון של תנועות הנוער קראו לכך הגשמה עצמית . בנוגע לעוצמה החינוכית של תנועות הנוער ראוי לזכור כי החברה הארצישראלית היתה חברה שבה כמעט כל ילד היה עולה חדש , או בן או בת למי שעלו ארצה בעת האחרונה . במציאות החדשה המתהווה ונרקמת שימשה תנועת הנוער מסגרת חינוכית שאפשרה לילדים ולמתבגרים להתקרב אל ערכי החברה המרכזיים ולהזדהות איתם ; היא אפשרה להם להכיר את שבילי הארץ החדשה–ישנה , את עמקיה , הריה , פרחיה וציפוריה ; היא זימנה לחניכיה הזדמנות חווייתית ל"משחקי תפקידים" רבי משמעות בחיי החברה המתגבשת – תפקידי ביטחון ( בעיקר במסגרת גדודי הנוער של ארגון ה"הגנה , ( " תפקידי עבודה חלוצית ( כגון במחנות עבודה קיציים בקיבוצים ;( היא הפגישה את המבוגרים שבחניכיה ובייחוד את מנהיגיה עם המנהיגות הפוליטית ועם חלקים מקרב האליטה התרבותית . כללו של דבר , תנועת הנוער זימנה לחניכיה פלטפורמה להתקרבות אל מרכזה של החברה , ולמקצת בוגריה – הזדמנויות למו 7 יליות חברתית ניכרת . לא במקרה באו רבים מבין שרי הממשלות הראשונות ומקרב חברי הכנסות הראשונות , וחלק לא מבוטל מקציני צה"ל בשנות קיומה הראשונות של המדינה , מבין בוגרי תנועות נוער , בעיקר מהתנועות החלוציות – הנוער העובד , התנועה המאוחדת , השומר הצעיר , המחנות העולים , ועמן גם תנועת הצופים , שמשלב מסוים גם הגדירה את עצמה תנועה חלוצית . ( ר' להלן במדור זה תנועות הנוער בישראל – סקירה היסטורית ( . תנועות הנוער והתרבות העברית לתנועת הנוער בארץ היה חלק נכבד בפיתוח התרבות העברית המודרנית , המתחדשת בארץ . והרי כמה מן הביטויים לכך : לתנועת הנוער היה חלק מכריע בפיתוח השירה והריקוד העממיים ; התנועות היו במות ה"ניסוי" של שירים ושל ריקודים חדשים , ובהן בוצעו השירים והמחולות בהיקף רחב יחסית . תנועת הנוער הישראלית תרמה לעיצוב סגנון הלבוש הישראלי , אשר רישומו ניכר בחברה הישראלית עד היום הזה . החל בפשטות הבגדים , וכלה בביטויים מובהקים כגון המכנסיים הקצרים , החולצות הרקומות , כובע הטמבל ועוד . אף כי האוניברסליזציה של השפה העברית כשפת הוראה ודיבור היא פרי המאבק המוצלח של הסתדרות המורים " ) מלחמת השפות , ( " הרי בהצלחה הזאת היה חלק נכבד לבני הנוער הלומדים ; בתנועות הנוער התפתחה העגה העברית המודרנית , ובה יש לחפש את שורשי הסלנג שהתפתח אחר כך בפלמ"ח ולאחר קום המדינה – בצה"ל . בשנים שבהן עדיין הורו בשיעורי הספרות בבתי הספר העבריים בארץ את ספרות ההשכלה , כבר עסקו בתנועות הנוער בספרות ובשירה העבריות המודרניות . אם דנים על חלקה של תנועת הנוער בהתהוות התרבות העברית החדשה , יש להעיר על המעמד המיוחד שנודע להשכלה בעולמה של תנועת הנוער : בתנועת הנוער התפתח יחס אמביוולנטי כלפי ההשכלה . מצד אחד , חייבו רבים מן הדיונים העקרוניים והאידיאולוגיים של תנועות הנוער רקע השכלתי רחב . העיסוק בנושאים כגון התהוות החברה האנושית , הגדרת רווחה חברתית נאותה , מושג ה"שוויון" וה"עצמאות , " חייב רקע השכלתי רחב ועשיר , ובעיקר של המדריכים , אבל גם של החניכים . מן הצד האחר , חתרו רוב תנועות הנוער לכך שבוגריהן יחליטו לחיות את חייהם בהתיישבות הקיבוצית , ולא יפנו ללימודים גבוהים . היחס להשכלה היה אפוא מהותי ולא אינסטרומנטלי ; חניכי תנועות הנוער באו רובם מקרב תלמידי בתי הספר , מדריכי ומנהיגי תנועות הנוער שהו חודשים רבים בסמינרים אידיאולוגיים שבהם למדו ביסודיות תכנים מתחום הפילוסופיה , הסוציולוגיה , הכלכלה וההיסטוריה . עם קום המדינה והתגברות האוריינטציות האינסטרומנטליות בחברה , התגלה סביב ציר זה אחד מן הקשיים הגדולים של תנועת הנוער . מן הצד האחד התגבר מאוד בחברה היחס האינסטרומנטלי ללימודים , והישגים לימודיים גבוהים זכו לתגמולים של יוקרה , שכר ומ 7 ; ילי'ת לתפקידים בכירים . מדריכי תנועות הנוער לא יכלו עוד למלא את תפקידם בקרב חניכי השכבות הבוגרות בתנועות , ובאו במידה גוברת מקרב סטודנטים ( בהווה או לשעבר ;( חלק מתנועות הנוער החלו לחפש נתיבים למיסוד הקניית השכלה גבוהה למדריכים המרכזיים שלהן ולחברי הנהלות התנועות , אם בתוכניות אוניברסיטאיות , שהוכנו במיוחד לצורכיהם , ואם בהשתתפות בתוכניות הקיימות של לימודי הרוח והחברה בעיקר . המהות המודרנית של החינוך התנועתי באה לביטוי גם

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא