עלייתה ושקיעתה של תנועת העבודה הישראלית

עמוד:316

מקפח . חלק גדול מהמזרחים נעשה עוין לכל דבר הקשור בשמאל ( רבים מהם ממשיכים לכנותו במונח המתמצת את השנאה – "המערך" – אף שפורמלית זה אינו קיים מאז אמצע שנות ה . ( 80– מבחינת האתוס החברתי , יש רבים בין המזרחים שבגישתם האידיאולוגית יכלו להשתייך למחנה השמאל , והם רוצים לפעול למען שינויים מבניים בחברה , אבל מלכתחילה אינם מוכנים לעשות זאת במסגרות משותפות עם קבוצות שמאל " אשכנזי . " יתר על כן , מכיוון שמדיניות מתונה נקשרה ( לא תמיד בצדק : עשר שנותיו הראשונות של ממשל בן–גוריון לא היו שנים של מתינות מדינית , ובוודאי לא השנים של גולדה ) בשמאליות , מתנגדים רובם למתינות המדינית , אף שכמובן אין אלו הסיבות היחידות לעובדה שהמזרחים שייכים רובם לצד הלא מתון של האוכלוסייה מבחינה מדינית , ולא כאן המקום לדון בסיבות אלו . ואילו על השפעתה של עובדת היותם יוצאי מדינות ערב על נטייתם לתמוך במדיניות קשוחה כלפי הערבים יש דעות לכאן ולכאן , ועדיין לא נחקר עניין זה לעומקו . יש גם סברה שבהיותם שייכים למעמד הנמוך , שלמטה ממנו נמצאים רק הערבים , יש לרבים מהמזרחים עניין בהמשך הכיבוש כדי לשמור על עליונותם היחסית . ויש הטוענים שה 9 רבה התרבותית , שלכאורה היתה צריכה ליצור אמפתיה , מייצרת עוינות . יש להוסיף לכאן גם את ההיבט התרבותי . מכיוון שכל דבר הקשור בערבים נחשב לנחות ( עדיין חי הביטוי " עבודה ערבית , ( " התוצאה היתה שרבים מהמזרחים שביקשו לברוח מסטיגמה "ערבית , " חתרו במשך זמן ארוך לנתק את עצמם מזיהוי עם התרבות הערבית . עם זאת רבים מהמזרחים מתלוננים שמקפחים את תרבותם הייחודית , אף שכאן התחולל שינוי בשנים האחרונות , לא רק בין הקבוצות שאימצו להן אידיאולוגיה המכונה מזרחית , אלא גם בקרב שכבות רחבות החשות קרבה רבה לתרבות המזרחית יותר מאשר לתרבות המערבית . ותעיד על כך הדומיננטיות של המוזיקה המזרחית הפופולרית בתוכניות הרדיו והטלוויזיה . מכל מקום , מכיוון שהקיצוניות המדינית רווחת יותר בין המזרחים , שהם רובו של מעמד העובדים , ומכיוון שתנועת העבודה נתפסת כנוטה יותר למתינות מדינית , נוצר כאן עוד גורם לניתוק הקשר בין מעמד הפועלים לבין השמאל . לתוך משוואה זו נכנס גורם נוסף , המסבך אותה אף יותר . בתנאים של מאבק לאומי קיימת ממילא נטייה להעדיף את מה שנתפס כמשרת מאבק זה על פני המאבק המעמדי . ראשוני הסוציאליזם , שקשרו את מאבקם לשינוי מבנה החברה עם מושג ה"אינטרנציונליזם , " היו נדהמים לראות בימינו את הדומיננטיות של האתוס הלאומי על האתוס המעמדי . מצב זה בולט בייחוד במדינת ישראל , שנתפסה תמיד כנאבקת על קיומה בתוך עולם עוין . במרוצת כל שנותיה של מדינת ישראל היתה תודעת הסכסוך הלאומי חזקה בה יותר מכל תודעה אחרת , אפילו בתקופות המעטות של רגיעה יחסית . מהר מאוד נשכחו ימי מלחמת העצמאות שבהם היתה ישראל תלויה באספקת נשק מהגוש הסובייטי ובתמיכתו המדינית . ברוב השנים שעברו מאז , נתפסה ברית המועצות ( על "האתוס הסוציאליסטי" שהיתה מזוהה איתה והסמלים הנלווים אליו , ובהם הדגל האדום ) כעומדת על צד אויביה של ישראל המבקשים להשמידה . סמליה של ברית המועצות היו סמלי האויב . הדגל האדום נתפס בעיני רבים בישראל לא רק כדגלן של "השכבות המנצלות , " אלא גם כדגלם של אויבי המדינה . האיבה לברית המועצות העמיקה ככל שרבו גלי העלייה ממנה . רבים מקרב העולים שבאו משם ראו בעצמם את אויבי המשטר הסובייטי , וזיהו את השמאל הישראלי עם המשטר בארץ שממנה באו . וכך , בעיני שכבות רחבות של האוכלוסייה , גילם השמאל את כל הרע : את האחריות לקיפוח ולפיגור הכלכלי והחברתי ( שם צופן : התנשאות ;( את הנטייה להתקרב אל אויביה של המדינה , לנהוג כלפיהם ב"רכות" ואפילו לתמוך בהם ; את התרבות הליברלית , החילונית , הפתוחה , שסימלה את כל הדברים השליליים האלה לשכבות מצוקה שנעקרו מסגנון חייהן הישן , הועברו לארץ שבה משמש סגנון זה גורם מעכב התפתחות ומעודד קיפוח , והן מבקשות ממילא למצוא להן נחמה בחיק המסורת והדת , המחזירות אותן אל התפארת האמיתית או המדומה של עברן . כל הגורמים האלה – הדמוגרפיים והתרבותיים , ובכלל זה מושרשותה של הדתיות המסורתית בציבור גדול של עובדים – הביאו לידי כך שהשמאל החברתי בישראל לא הצליח לנהל דיאלוג של ממש עם השכבות המשמשות ברוב הארצות מאגר גדול של תומכיו ודווקא הימין הצליח להעביר לצדו חלק ניכר מן העובדים . העובדה שהקבוצות שהיה בהן פוטנציאל של השתייכות לשמאל חברתי בארץ משתייכות , רובן המכריע , לימין המדיני , יחד עם עומס העבר , מגבירים את הניכור בין תנועת העבודה לחלק גדול של העובדים בארץ . לעומת זאת , מצליח השמאל הפוליטי בדרך כלל לנהל דיאלוג המבוסס על מידה גדולה הרבה יותר של הבנה הדדית , עם שכבות חברתיות וכלכליות המרוחקות מהאידיאולוגיה החברתיתהמעמדית שלו , אף שיש הטוענים כי קיימת כאן גם קרבה אידיאולוגית שנוצרה מהוויה דומה של השייכות המעמדית של הקבוצות הדומיננטיות בתנועת העבודה . אלו הן שכבות מבוססות מבחינה כלכלית , הקרובות לשמאל מבחינה מדינית בחיפוש דרכים לפתרון מוסכם של הסכסוך הלאומי בין ישראל לערבים , גם מתוך גישה ליברלית כללית המקובלת בשכבות אלו וגם מתוך האינטרסים הכלכליים שלהן הנפגעים ממציאות הסכסוך .

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר