|
|
עמוד:293
ההיסטוריים , ויותר חומרים שלשונם קשה יותר , הלקוחים ממזמורי תהלים , מספרות הנבואה ומספרי הכתובים , בעלי האופי היותר פילוסופי , כגון ספר איוב . ההשלמה הזאת נעשתה אפוא מתוך התחשבות בגיל התלמידים וביכולתם להתמודד עם הלשון ועם הדיון הרעיוני המורכב יותר . ההסתייגות מחקר המקרא עולה הן מאופי השאלות שבמבחני הגמר , שכונו אחר כך "בחינות בגרות" ופורסמו בתרצ"ח ( 1938 ) בקובץ "בחינות הגמר בבתי הספר התיכוניים : תקנות , תוכניות , שאלות" – שהתעלמו ממנו לחלוטין , והן מלימודי המבוא , שאינם נוגעים בנושאים כמו זמן חיבור הספרים , שינויי נוסח וכדומה . נמצא שהממסד החינוכי שהפנים את שיטתו של מוסינזון לא דבק בגישתו שהדגישה את לימוד המקרא בעיקר באור ביקורתי . בשנת תרצ " ב ( 1932 ) פרסמה מחלקת החינוך של הסוכנות היהודית לארץ–ישראל את " תוכנית הלימודים הנהוגה בבתי הספר העממיים של המזרחי . " ביסוד התוכנית עמדה תוכנית בתי הספר הכלליים , והשינוי הבולט היה לא רק בהרחבת החינוך היהודי , שהתבטאה קודם כול במספר השעות המוקדש לו , אלא גם בגישה העקרונית , שאמנם נוסחה רק בשלב מאוחר יותר , ( 1954 ) אך הדגישה כי מטרת הוראת תנ " ך היא " לנטוע בלב הילדים את האמונה בה ' בורא עולם ונותן התורה [ פ ] לחנכם לקיום המצוות [ פ . "[ מקרא לימדו בבתי הספר האלה כעשר שעות בשבוע , וללימודו נלוו פירוש רש " י ולימוד הטעמים . דגש מיוחד הושם בלימוד התורה , כבסיס ללימוד המשנה והגמרא . לפיכך לימדו את התורה בבית הספר היסודי הדתי בשלושה מחזורים . בהקשר הזה ראוי לציין , שגם בתוכנית הלימודים של זרם העובדים , שפורסמה בשנת תרצ " ז ( 1937 ) ב " קווים א "' ו " קווים ג , "' הודגש תגבור לימודי היהדות והדבר התבטא בתכנים שכללו מקרא , אגדה ומשנה . מכיתה ו ' ל 6 וה לימוד המקרא בבתי הספר של זרם זה בלקט מתוך פירושי רש " י לתורה . ואולם נקודת המוצא לא היתה אמונית , אלא ערכית , " חישוף המאור שביהדות . " כמו כן , מספר השעות שהוקדשו ללימוד מקרא בשבוע היה בין שלוש לארבע בלבד . בתקופה שקדמה להקמת המדינה היתה פעילות רעיונית תוססת בתחום לימוד מקרא אצל בעלי השקפות עולם שונות בחברה הישראלית החופשית , שלא זיהתה את עצמה עם היהדות שפע המאמרים והספרים שנכתבו על הוראת המקרא במערכת החינוך מלמד עד כמה חשוב היה נושא זה בסדר היום החינוכי . הוראת התנ"ך נחשבה כחלק ממהפכה תרבותית על עיצוב דמותו של הנוער וכתרומה רבת משמעות למפעל הציוני . בתמונה : במסגרת לימודי מקרא מוגברים מגיעה קבוצת תלמידי תיכון לסיור בתל מגידו
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|