מערכת החינוך והמתח הדתי–חילוני

עמוד:287

לקדם את החינוך היהודי בישראל . " ועדת שנהר הגישה את המלצותיה לשר החינוך אמנון רובינשטיין , בשנת , 1994 והוא אימץ אותן והחל לפעול ליישומן . ועדת שנהר התוותה דרכים להעמקת הוראת היהדות ברוח של פתיחות , בגישה ביקורתית ובראייה פלורליסטית . הוועדה הדגישה גם את הצורך לפעול לכך שהמורים המלמדים את מקצועות היהדות יבואו מתוך הציבור שאליו משתייכים תלמידי החינוך הממלכתי , הווה אומר – הציבור הכללי ( החילוני רובו . ( שנה לאחר מכן מינה השר רובינשטיין ועדה בראשות הפרופ' מרדכי קרמניצר , "במטרה לפתח תוכנית מקפת להנחלת האזרחות לתלמידים כיסוד ערכי והתנהגותי משותף לכל אזרחי המדינה . " הוועדה הגישה לשר דוח מקיף והמלצות מפורטות שנועדו להעמיק את החינוך לאזרחות דמוקרטית בכל מגזריה של מערכת החינוך . שנת , 1997 שבה שלטה ממשלת נתניהו , היתה שנת הרעה משמעותית במעמדו של החינוך הממלכתי . שר החינוך מטעם המפד"ל היה זבולון המר , בקדנציה שלישית שלו , ומנכ"ל המשרד בא גם הוא משורות המפד"ל והחינוך הממלכתי–הדתי . בהנהגת משרד החינוך לא היה שום נציג מובהק של קבוצת הרוב של החינוך הממלכתי הכללי . שר החינוך פעל גם להקמתו של "מנהל לחינוך ערכי , " שנועד לטעמו ליישם גם את הדוחות של ועדות שנהר וקרמניצר . ניסיונו של השר להציב בראש המנהל מנהל של בית ספר ממלכתי–דתי , שכיהן בעבר בתפקיד מזכ"ל "בני עקיבא , " נכשל בשל התערבות נציבות שירות המדינה , אך רוב חברי הצוות המוביל נמנה עם מחנה הציונות הדתית . גם המנהל שנבחר לבסוף , והיה אמור לייצג את הציבור הכללי , גרס ש"העתקת מושג החילוניות במובנו ההיסטוריהאירופי לזירה היהודית הוא דבר מופרך מעיקרו" וכי היהדות איננה בגדר תרבות גרידא , אלא מסגרת של השתייכות "ששערי הכניסה אליה ושערי היציאה ממנה בפועל הם דתיים . " הקמת המנהל לוותה בביקורת ציבורית ושר החינוך הואשם בניסיון להפעיל מערכת של אינדוקטרינציה להטמעת רעיונות השנויים במחלוקת בציבוריות הישראלית . עובדות רבות שנחשפו באותה תקופה בעיתונות ועל ידי ארגונים חברתיים וחינוכיים העידו על מגמה ברורה ומכוונת של כרסום במעמד החינוך הממלכתי הכללי והשתלטות החינוך הממלכתי–הדתי עליו : . 1 מימוש דוח שנהר , להוראת יהדות ברוח חופשית ופלורליסטית , נעשה באופן חלקי ובמקרים רבים בסתירה לעקרונותיו ; . 2 את תגבור לימודי היהדות בחינוך הממלכתי מסרו לידי בנות דתיות מעתודת השירות הלאומי ; . 3 את מרכזי ההכשרה להוראת תרבות ישראל באוניברסיטאות צמצמו במידה ניכרת ; . 4 את היחידה לדמוקרטיה ודו–קיום הקטינו עד לבלי הכר ; . 5 הגשמתו של דוח קרמניצר לחינוך לדמוקרטיה עוכבה והוכשלה ; . 6 הוצרה וכווצה התוכנית החינוכית לשוויון בין המינים ; . 7 תפקידים ומשרות אוישו כמעט אך ורק באישים מהחינוך הדתי ; . 8 האגף לתוכניות לימודים של החינוך הממלכתי הכללי צומצם במידה רבה ; . 9 תנועות הנוער החילוניות הופלו לרעה ביחס לתנועת בני עקיבא ; . 10 לחינוך החרדי ולחינוך הממלכתי–הדתי הוענקו כפל תקציבים ( גם ממשרד החינוך וגם ממשרד הדתות ) ותנאים מועדפים – וכך תלמידי החינוך הדתי והחרדי זכו למספר קטן יחסית של תלמידים בכיתה , לשעות תקן רבות יותר לתלמיד , ולאפשרויות להסעה ולהזנה , שלא היו לתלמידי החינוך הכללי . שליטה כמעט מוחלטת של מנהיגות החינוך הממלכתי–דתי מכאן ואילך שרר למעשה מצב חדש במערכת החינוך : בעוד שהחינוך הממלכתי–הדתי והחינוך החרדי " ) העצמאי – " האשכנזי ו"אל המעיין" הספרדי ) המשיכו ליהנות מאוטונומיה מנהלית ופדגוגית , עבר החינוך הממלכתי לשליטה כמעט מוחלטת של מנהיגות החינוך הממלכתי–הדתי . הסדרים לא הוגנים אלה היו במידה רבה המניע להקמתו של ארגון חמ"ה לקידום החינוך הממלכתי ההומניסטי בישראל . ארגון זה , בתמיכה רחבה של ארגונים לקידום יהדות חופשית ותרבות דמוקרטית , שם לו למטרה לשקם את המנהיגות הרעיונית והערכית של החינוך הממלכתי , להשתחרר מהשתלטותו התרבותית של החינוך הדתי , ולהבטיח את תרומתו של החינוך בישראל לקידום החשיבה המדעית , המשטר הדמוקרטי והחתירה ליחסי שלום ודו–קיום בין יהודים לערבים . חרף היוזמה הזאת , ויוזמות נוספות ברוח זו , התמונה הכללית לא השתנתה . בצד הגברת השפעתו של החינוך הממלכתי–הדתי על רוחה של מערכת החינוך ועל מוקדי הכוח שלה , גדל והתפתח זרם החינוך החרדי של ש"ס , רשת "אל המעיין" או בשמה המלא "רשת מעיין החינוך התורני . " תופעה זו כרסמה קשות בחינוך הממלכתי והעמיקה את האי–שוויון בהזדמנויות החינוכיות : כיוון שההסכמים הקואליציוניים העמידו לרשות "מעיין החינוך התורני" הקצבות נדיבות מכספי המדינה , נתאפשר לרשת זו להציע לתלמידיה שירות הסעות , ארוחת צהריים בבית הספר ויום לימודים ארוך . אפשרויות חדשות אלה היה בהן פיתוי עז להורים מן השכבות החלשות , והדבר הביא במקרים רבים לסגירת מעונות יום של נעמ"ת ההסתדרותית ובתי ספר יסודיים של החינוך הממלכתי , שעה שבמקומם נפתחו מעונות ובתי ספר של רשת מעיין החינוך התורני . בכך למעשה מימנה המדינה , בדרך כלל מתקציבים ייחודיים שאין פיקוח עליהם , את צמיחתה של מערכת חינוך

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא