מדענים מישראל, חתני פרס נובל דניאל כהנמן

עמוד:274

ההורמונים הנקביים , העקרות והפריון , ובזכות חלקו בפיתוח מבחן ראשון מוקדם להיריון . הוא הקים באוניברסיטה העברית אסכולה של חוקרים בתחומו ; ארנסט ורטהיימר ותלמידו בנימין שפירא , שבשנות ה40– של המאה ה20– גילו כי בניגוד למקובל , רקמת השומן היא רקמה פעילה עם תפקיד מרכזי בחילוף החומרים של השומנים . הם היו גם ממייסדי בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית . ( 1949 ) נתן גולדבלום , אף הוא איש האוניברסיטה העברית ומראשוני המחקר הישראלי בנגיפים , היה אחראי ב1957– במכון למחקר ביולוגי , בנסציונה , לייצור תרכיב החיסון נגד מחלת שיתוק הילדים , שפרצה אז בארץ כמגפה . הודות לכך היתה ישראל המדינה השנייה בעולם – מיד אחרי דנמרק ( ולפני ארה"ב ) – שעמד לרשותה תרכיב כזה ואפשר לה להתגבר על המחלה . הוא גם פיתח תרכיב חיסון למחלת , West Nile encephalitis שלאחרונה רב בו העניין בשל החשש מהתפרצות חדשה של מחלה זו במערב . בשנות ה50– חקר חיים שיבא בבית החולים תל–השומר ( הקרוי על שמו ) מחלות תורשתיות , בעיקר של עולי המזרח , והניח את היסוד למעקב אחרי נדודי היהודים בעזרת מחלות אלה . הוא גם גילה את הבסיס הביוכימי של מחלת הפול ( פאביזם ) התורשתית , המופיעה בעיקר אצל יוצאי ארצות הים התיכון והיהודים ממוצא לא–אשכנזי . לאחרונה הביא אורי זליקסון מבית החולים שיבא ואוניברסיטת תל–אביב עדויות , המבוססות על פגמים תורשתיים במרכיבי קרישת הדם , המעידות על זהות גנטית בין יהודים עיראקיים שחיו במזרח התיכון מאז גלות בבל ובין יהודים אשכנזיים ממזרח אירופה , שיש הסוברים כי הן המערערות את ההשערה שהאשכנזים הם צאצאי הכוזרים . בעשור הראשון למדינה פיתח אנדרה דה פריס מבית החולים ביילינסון ( ולימים מראשי אוניברסיטת תל–אביב ) תכשיר להצלת חיים של נפגעי עקיצות נחשים , שמספרם היה מגיע למאות אחדות בשנה . משה וולמן מאוניברסיטת תל–אביב גילה מחלה תורשתית נדירה ( הקרויה על שמו ) שמקורה בהצטברות של תרכובות כולסטרול בתאים , הגורמת למותם של תינוקות בשבועות הראשונים לחייהם . צבי לרון , אף הוא מאוניברסיטת תל–אביב , גילה סוג נדיר של גמדיות ננסית , שמקורה בפגמים בקולטן של הורמון הגדילה , והקרויה על שמו . בשנות ה60– ייסדו יחזקאל ואולגה שטיין מבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית את המחקר הבסיסי והקליני בישראל בגורמי מחלת טרשת העורקים , והנהיגו מחקר זה בעשורים הבאים . עבודותיהם החלוציות שפכו אור על גורמי הסיכון למחלה זו בתושבי הארץ , הוכיחו את הקשר בין הפרעות בחילופי החומרים של השומנים לבין טרשת העורקים , ואף הביאו לירידה ניכרת בתחלואה במחלות לב בקרב תושבי הארץ . למחקר והפיתוח וכן לחינוך הרפואי בישראל יש ודאי חלק בשיעור הנמוך של תמותת התינוקות 6 ) מכל 1000 לידות חי , מקום שמיני בעולם ) ובתוחלת החיים שהיא מהגבוהות בעולם 77 – שנים לגברים ו81– לנשים ( למעלה מתריסר שנים יותר מאשר בעת הקמת המדינה . ( בתחום ייצור התרופות רשמה ישראל הישגים מרשימים . התרופה הראשונה , שהיא פרי פיתוח ישראלי מקורי ושזכתה לאישור שלטונות הבריאות האמריקניים , היא הקופקסון , המיוצרת על ידי חברת " טבע " ומשמשת בטיפול לחולי טרשת נפוצה . תרופה זו פותחה על ידי מיכאל סלע ורות ארנון במסגרת מחקרם על פוליפפטידים סינתטיים . המכירות השנתיות של הקופקסון בשוק העולמי הגיעו בשנת 2004 לסכום של קרוב למיליארד דולר . החברה הישראלית " אינטרפארם " היתה הראשונה בעולם בייצור ביתא אינטרפרון , חלבון המופק מתרביות תאי אדם שנועד בעיקר לטיפול בחולי טרשת נפוצה . פיתוח זה מבוסס על מחקריו של מישל רבל ממכון וייצמן . היקף המכירות של תרופה זו אף הוא עולה על חצי מיליארד דולר לשנה . חברת " ביוטכנולוגיה כללית " מייצרת בשיטות ביולוגיות את הורמון הגדילה , שהשימוש בו מונע ננסות ומקל על מי שחסרים אותו . מרתה רוזין–ויינשטוק אהרן צ'חנובר ישראל אומן מדענים מישראל , חתני פרס נובל דניאל כהנמן אברהם הרשקו

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא