מדע בישראל

עמוד:276

מחזור החיים במשפחה החילונית בארץ מוקי צור את אורח החיים ואת קצב החיים של האדם היהודי המודרני , של משפחתו ושל קהילתו , שחיו בארץ בתקופת היישוב ובתקופת המדינה , הכתיבו במידה רבה שני גורמים : לוח השנה ומועדיו ומועדי מחזור החיים ( מלידה עד קבורה . ( בשניהם ניכרות היו תופעות של מבוכה , התלבטות וטלטלה , בין הרצון לשמר עוגני חיים שעוצבו במסורת רבת דורות , לבין הרצון לתת ביטוי למהפכה הלאומית והתרבותית שהתרחשה בעם היהודי , מהפכה שסימנה מרד בכבליו של עבר כופה וניכרה בה השפעתם העצומה של תהליכי המודרניזציה והחילון שפקדו את קהילות ישראל . ( ר' לוח השנה והחגים במדור זה ( . ויכוח תרבותי נוקב ורב–ממדי , שכלל גם ויכוח על מחזור החיים , התפתח בארץ כבר בראשית המאה ה . 20– עיקרו של הוויכוח היה חינוכי , מה יהיה צביון התרבות החדשה שתיווצר כאן : האם הוא יהיה המשך או אלטרנטיבה למחזור החיים שעוצב בגולה ? ( על השינויים שהתרחשו במחזור החיים היהודיים בגולה ר' ערך מחזור החיים במשפחה חילונית במדור תמורות באורחות החיים ( . אופי החיים החדשים שנוצרו בארץ היה שונה במידה בולטת מאופי החיים בתפוצות הגולה . החקלאות ואורח החיים הכפרי אמנם לא היו מעולם רוב ביישוב היהודי בארץ–ישראל ; הוא היה תמיד אורבני בעיקרו . ואולם לתנועה הקיבוצית , ובמידה מסוימת גם לתנועת המושבים , היתה השפעה על כלל הציבור , השפעה שחרגה בהרבה משיעורן באוכלוסייה . ארץ–ישראל לא הציבה מודל של ארץ הגירה אידיאלית . לעתים קרובות היה המעבר אליה כרוך בהרעת התנאים שבהם חיו העולים אליה . היא גם העמידה לעתים אתגרי טבע , תרבות וביטחון קשים מנשוא . היה ברור כי האתוס של חיי היומיום ישתנה עקב הקמת היישוב היהודי החדש בארץ . התנועה אל ההתיישבות הכפרית היתה תנועה להדגשת מציאות של עבודה חקלאית , הנעשית לעיקר חשוב וחדש . הקהילה חיה בין בצורת לרוויה , בעונות החקלאיות . ערכים חברתיים נקבעים על פי תביעת העבודה . רשת החינוך המלווה את ההתיישבות משנה באופן רדיקלי את האתוס החינוכי . אנשים שבארצותיהם הקודמות ראו בעבודה " פרנסה " בלבד לא יכלו להבין את פשר התמורה . העבודה נהפכה מפעילות חולין לחלק ממארג תרבותי חדש של מהפכה אישית . היוצא לחרוש חריש ראשון מלווה את פעילותו בתפילה , אף שכבר אינו מן המתפללים ... האתוס העומד מאחורי חיי היומיום החדשים הוא אתוס של הקשבה לטבע . קמים צמחונים שמבקשים לא לפגוע בבעלי החיים . טיילים מסיירים בטבע הארצישראלי כשיכורים , מחפשים את הרועה שייצג את האבות הקדמונים , את המקום שעליו דיבר המקרא ; מגלגלים על לשונם עברית תנ " כית . שירים חדשים וריקודים , כי אם גם ההערכה הרבה ביותר ליזמות המחקר התעשייתי ולתרומת הידע המדעי . ואולם בהקשר של השוואת ההישגים המרשימים של אירלנד ושל ישראל , מסתמנת מגמה מדאיגה : אירלנד נמצאת במגמת עלייה מתמדת , בעוד ישראל שרויה בנסיגה . לקריאה נוספת : בונן , זאב . רפא"ל ממעבדה למערכה . ק . ד . ד ,. מדוה בע"מ , תשס"ג . 2003 ברגמן , ארנסט דוד . "המדע בישראל בתום עשרים שנה למדינה" מדע , י"ג , יולי-אוקטובר . 1968 בשער – קהילה אקדמית למען החברה בישראל , "מעמד ההשכלה הגבוהה ואוניברסיטאות המחקר בישראל : תמרורי אזהרה וקווי מדיניות . " האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים , דוד בן–גוריון והתפתחות המדע בישראל . יום עיון במלאת מאה שנה להולדת דוד בןגוריון . ירושלים , תשמ"ט . טרכטנברג , מנואל . "מחקר ופיתוח , היי–טק וצמיחה כלכלית . " רבעון לכלכלה , שנה , 49 טבת תשס"ג – דצמבר . 2002 כץ , שאול . "צמיחתו של המדע בישראל , " מדע , י"ג , יולי-אוקטובר , 1968 עמ' . 87-82 נאמן , יובל . מן הקורט ועד לקוסמוס , שבעים שנות פיזיקה בישראל , האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים , תשס"א . עזגד , יבשם . עושים עתיד : 250 מחקרים מדעיים שבוצעו במכון וייצמן למדע בחמישים שנותיה הראשונות של מדינת ישראל . מכון וייצמן למדע , . 1997 פינס , קפאי . קרן השפע : מחקר מדעי ופיתוח טכנולוגי בישראל , מוסד וייצמן לפרסומים במדעי הטבע והטכנולוגיה , . 1990 שגיא , אלי . "מחקר ופיתוח , היי–טק וצמיחה כלכלית . " הכנס השנתי על שם יעקב לוינסון ז"ל – 2002 הקדמה . רבעון לכלכלה . שנה , 49 טבת תשס"ג – דצמבר . 2002 שרון , נתן . הכימיה הביולוגית בישראל : תולדות התחום ושורשי ההצטיינות הישראלית בו , האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים , תש"ס .

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר