מדע בישראל

עמוד:272

בחסימת אותם לקטינים בעזרת סוכרים מתאימים . עם תלמידו יאיר רייזנר הוא הראה כיצד אפשר להיעזר בלקטינים בהשתלות מח עצם . אורי ליטואר ממכון וייצמן , הנמנה עם מניחי היסוד לחקר חומצות הגרעין , והייני אייזנברג ממכון וייצמן מצאו לראשונה כי רנ"א ריבוזומאלי וכן סוגי רנ"א אחרים המשתתפים ביצירת חלבונים בתא עשויים ממבנה חד–סלילי , בניגוד למבנה הדו–סלילי של הדנ"א . הגדילה ועשתה עדה יונת , אף היא ממכון וייצמן , שפענחה את המבנה התלת–ממדי של הריבוזום , אברון תת–תאי ענק ומסובך הבנוי מעשרות מולקולות חלבון שונות , והממלא תפקיד מרכזי בייצור החלבונים . יחד עם ערכה היוצא מן הכלל של עבודה זו לביולוגיה המודרנית , היא משמשת בסיס לפיתוח תרופות אנטיביוטיות חדשות , הפועלות באמצעות עיכוב ייצור החלבונים על ידי הריבוזומים . עם התרומות החשובות ביותר של ישראל לביוכימיה נמנית תגליתם של אברהם הרשקו ואהרן צ'חנובר מהטכניון בחיפה , אשר בשנות ה70– גילו את המערכת המשמשת לפירוק חלבונים בתאים , בתוך ניצול אנרגיה ושימוש בחלבון הקרוי יוביקיטין . ( ubiquitin ) למערכת זו תפקיד מרכזי בחלוקת התאים , וכן בהתפתחות מחלת הסרטן . להרשקו וצ'חנובר הוענק בארה"ב פרס לאסקר היוקרתי למחקרי בריאות לשנת , 2001 ובשנת 2004 הם זכו כאמור בפרס נובל לכימיה , יחד עם המדען האמריקני אירווינג רוז . איש טכניון אחר , יוסף איצקוביץ , ' הוא שותף לבידודם לראשונה של תאי גזע אנושיים וגידולם בתרבית מחוץ לגוף החי במסגרת מערכת מחקרית בינלאומית ששמה לה למטרה לנצל תאים אלה לריפוי מחלות ניווניות ואחרות ולהחלפת תאים ורקמות . עמירם גרינוולד ממכון וייצמן פיתח שיטות חדשניות למיפוי הפעילות החשמלית של המוח ותזמונה בתגובה לגירוי חושי כגון ראייה , ריח , טעם ואף פעילות מחשבתית , המשמשות לעזר בניתוחי מוח ובטיפול בשבץ מוחי . ידין דודאי ממכון וייצמן גילה מנגנונים הנדרשים לתאי המוח לצורך רכישה ואגירה של זיכרון ופיתח מודלים ביולוגיים של הבשלה ואובדן זיכרון . רמי רחמימוב מהאוניברסיטה העברית תרם להבנת תהליכי היסוד הפועלים בהעברת האותות במערכת העצבים . אהרן רזין וחיים סידר מהאוניברסיטה העברית גילו מנגנונים המפקחים על ביטוי גנים בתאים . יורם גרונר ממכון וייצמן היה הראשון ששיבט גן אנושי מכרומוזום 21 של האדם , קבע את הרצף של אותו גן ואף השתיל אותו בעכברים , וכך יצר לראשונה מודל לחקר המחלה התורשתית תסמונת דאון . הודות למחקריו שותפה ישראל לפרויקט הגנום האנושי . אלכסנדר לויצקי מהאוניברסיטה העברית תרם תרומות יסוד לגילוי חומרים המעכבים פעולתם של חלבוני מפתח המעורבים בתהליך של התמרת תאים נורמליים לתאים סרטניים , והמשמשים בסיס לתרופות מסוג חדש למחלת הסרטן . רפי משולם מהאוניברסיטה העברית גילה ואפיין לראשונה את החומר הפעיל מבחינה פיזיולוגית בחשיש ( טטרהידרוקנבינול , ( ואת קיומן בגוף של תרכובות הפעילות פסיכוטרופית בדומה לחומר זה . מחקריו משמשים בסיס לפיתוח תרופות לפגיעות במערכת העצבים , כגון שבץ מוחי ומחלות נוירודגנרטיביות שונות . שמעון גת , אף הוא מהאוניברסיטה העברית , נמנה עם ראשוני המגלים של אנזימים מפרקי תרכובות שומניות של סוכרים ( גליקוספינגוליפידים ) בגוף והוא תרם בכך להבנת הביוכימיה של מחלות אגירה תורשתיות כגון טאי–זאקס וגושה , הנפוצות במיוחד בין יהודים אשכנזיים , ולטיפול בהן . יוחנן ( הנס ) לינדנר ממכון וייצמן , שזכה בפרס הראשון ע"ש אקסל מונטה למחקרים בשדה הרבייה , פיתח שיטות רדיואימונולוגיות רגישות לאנליזה כמותית של הורמונים סטרואידים , וכן את המערכת הראשונה מחוץ לגוף לבירור התהליכים הביולוגיים המוליכים להבשלת הביצית ולביוץ . חקלאות ומים התנאי ההכרחי להבטחת תרומתה של החקלאות לעשייתו של העם היהודי לעם יצרני הקשור לאדמה , כפי שניסח זאת חיים וייצמן , היה " שהחקלאות תסגל לה שיטות מדעיות ותגיע למדרגת שכלול מעולה . " חלוץ המחקר החקלאי בארץ היה אהרן אהרונסון , שבשנת 1906 גילה בטבע את חיטת הבר הדו–גרגירית הידועה בכינוי " אם החיטה " וזכה בשל כך לפרסום נרחב . הוא החשיב מאוד את משמעות הגילוי הזה להבנת מקורה של החיטה התרבותית ואזור התרבות שלה במזרח התיכון . הוא גם עמד על קיום תכונות מועילות בחיטת הבר והחל לטפל בהכלאתה עם החיטה המצויה בתחנה לניסויים חקלאיים שהקים בעתלית . יצחק וולקני ( וילקנסקי , ( שנודע כמניח היסודות למשק החקלאי המעורב בארץ , החל כבר ב1909– לערוך ניסויים חקלאיים בבן–שמן . ב1921– הוא ייסד יחד עם אוטו וארבורג , בוטנאי יהודי נודע מגרמניה ומראשי הציונות , את תחנת הניסיונות החקלאית ( לימים מרכז וולקני לחקר החקלאות . ( באותה העת הוקמה ביפו גם מעבדת אבחון מחלות בבעלי חיים , שלימים נעשתה למכון הווטרינרי ע"ש אברהם קמרון ( קומרוב , ( שהיה מראשי החוקרים בו . המכון התפרסם בעיקר בזכות התרכיבים שפיתח כנגד מחלות נגיפיות ביונקים ועופות ובמניעת קדחת הקרציות בבקר . בשנות ה30– פיתח שמעון ליטואר שעבד בתחנת הניסיונות שיטה למניעת ריקבון של פטריות בפרי הדר , שהפחיתה במידה רבה את הנזקים הקשים שגרם ריקבון זה ליצוא ההדרים מארץ–ישראל . התרחבות המחקר החקלאי בישראל סייעה גם להעלאת רמת החקלאות בארץ . אופייני לחקלאות זו הוא יישום מהיר , נרחב

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא