|
|
עמוד:266
למיניהם פועלות חברות שמטרתן ניצול מסחרי של פירות המחקר המדעי של אותם מוסדות . התמלוגים שהחברות הללו מקבלות , שבשנת 2004 הגיעו לסכום של 160 מיליון דולר , מועברים לידי מוסדות האם . בשנותיה הראשונות של המדינה נוספו למערך המדעי שלה מוסדות אחרים . ב1949– הוקמה המועצה המדעית ( לימים המועצה הלאומית למחקר ופיתוח וכיום משרד המדע ) שנועדה לשמש גוף מייעץ לממשלה בענייני מדיניות המחקר המדעי בישראל . פעילותה התרכזה במשך השנים בקידום המחקר השימושי ובפיתוח קשרים עם מדינות חוץ , ובראש ובראשונה עם ארצות הברית ומערב אירופה . תריסר שנים לאחר מכן נוסדה האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים , שבה חברים מטובי החוקרים בישראל במדעים המדויקים ובמדעי הרוח . מטרותיה של האקדמיה כוללות טיפוח פעילות מדעית בארץ וייעוץ לממשלה בפעילות הנוגעת למחקר ולתכנון מדעי בעלי חשיבות לאומית . כמו כן הוקמו באותה תקופה המכון למחקר ביולוגי בנס–ציונה והוועדה לאנרגיה אטומית . זו יסדה באמצע שנות ה50– את הקריה למחקר גרעיני בנחל–שורק , ושנים אחדות לאחר מכן את הקריה למחקר גרעיני בנגב . ב1958– הוקמה המועצה להשכלה גבוהה , ומ1972– ואילך פועלת לידה הוועדה לתכנון ותקצוב ( ות"ת ) הממונה על חלוקת כספי הממשלה לאוניברסיטאות . בעשורים הראשונים למדינה נתמך המחקר הבסיסי בישראל במידה נרחבת במענקים מארה"ב , בין היתר של מכוני הבריאות הלאומיים ומשרד החקלאות . לאחר מכן נוסדו הקרנות הבינלאומיות לסוגיהן ( עם ארה"ב ועם גרמניה ) והקרן הלאומית למדע , הממשיכות לשמש מקור חשוב לתמיכה במחקר בארץ . מחקר בתחום התעשייה היה תופעה נדירה בתקופת טרום המדינה , ואף בראשיתה . מעבדות ים–המלח שהקים ב1930– משה נובומייסקי לחברת האשלג הארצישראלית הן דוגמה יוצאת דופן . אותן מעבדות פעלו בשיתוף הדוק עם אלה של האוניברסיטה העברית , ועסקו בפיתוח שיטות משופרות להפקת אשלג ולימים גם אוצרות טבע אחרים של ים זה , כגון מגנזיום וברום . כאשר נוצר , עם פרוץ מלחמת העולם השנייה , אצל בעלות הברית וביישוב בארץ מחסור בתרופות , עסקו אנשי מכון זיו בייצור אחדות מהן , ובהן אלה ששימשו לטיפול במלריה ובדיזנטריה , להורדת חום ולשיכוך כאבים . באותה העת פיתחו וייצרו בטכניון חלפים בשביל חילות השריון והאוויר הבריטיים וגם לחיילות אחרים , ובאוניברסיטה העברית הכינו חלקים למשדרי חיל האוויר הבריטי . לאחר הקמת המדינה החלה להתפתח מערכת ביטחון עתירת מחקר ופיתוח , ובצדה תעשייה גדולה . בשנות ה50– וה60– פותחה חקלאות מתוחכמת , נוצלו אוצרות טבע והוקמו כאמור גם מרכזי המחקר של הוועדה לאנרגיה אטומית . למן סוף שנות ה60– החלו לצמוח מפעלי תעשייה עתירי ידע והמדען הראשי של משרד המסחר והתעשייה החל לתמוך במחקר ופיתוח ( מו " פ ) בתעשייה ועלה חלקו היחסי של המחקר היישומי . את הדחיפה העיקרית לכך נתנה ועדה ממשלתית , שהוקמה לאחר מלחמת ששת הימים ובראשה עמד אפרים קציר ( קצ ' לסקי ) ממכון וייצמן למדע , לימים הנשיא הרביעי הערה : נתוני התואר הראשון כוללים גם את הסטודנטים שלמדו במכללות שבאחריות אקדמית של אחת האוניברסיטאות . מקור : הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה . סטודנטים באוניברסיטאות לפי תואר , תש"ל-תשס"ה
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|