תרבות בתקופת "היישוב"

עמוד:252

אבל לא רק קיומו של קהל צרכני תרבות היה מן הגורמים להיקף הזה של פעילות תרבות . גורם חשוב היה קשור באידיאולוגיה הלאומית שהיתה מקובלת על רובו של היישוב היהודי בארץ . היצירה התרבותית העברית , ובעקבותיה הצריכה התרבותית של היצירה הזאת , נחשבו לחלק מתהליך התחייה הלאומית של היהודים במולדתם ההיסטורית . התרבות הזאת לא היתה , במובנים רבים , המשך לתרבות היהודית המזרח אירופית של הדורות הקודמים , שנתפסה , בעיקר בין הצעירים הגדלים בארץ , כ"תרבות גטו , " תרבות הקשורה בהוויה הגלותית שכלפיה חשו הסתייגות וממנה ביקשו להינתק בארץ . התרבות החדשה שנוצרה כאן היתה אמורה לשקף את המציאות החדשה ההולכת ונוצרת בארץ . היו בה גם הרבה מסממני " תרבות המערב , " במובנו הכולל של המונח הזה , שכלל גם את התרבות העילית של מזרח אירופה ורוסיה , וגם הרגלי צריכת התרבות נשאלו ממנה . אבל בעיקרה היא היתה אמורה להיות תרבות חדשה , הממזגת את אוצרות הרוח של תרבות המערב ( ובמידת מה גם את המורשת התרבותית ההיסטורית של היהדות ) עם ההוויה החדשה , החלוצית , החילונית , המודרנית , שהשתדלה מאוד לסגל לה כמה מהסממנים המזרחיים , של ארץ חמסינית נידחת זו שבמזרח אגן הים התיכון , שבה מתהווים החיים החדשים של הלאום . בשולי הזרם המרכזי הזה היו תרבויות אחרות – היתה התרבות החרדית , והיו תרבויות של לשונות אחרות ותרבויות של עדות קטנות – אבל כל אלו נחשבו לשוליות , משהו שאין מביאים אותו בחשבון התרבות הכללית , ולפעמים אף נלחמים בו , כשם שנלחמו , לפעמים אף באלימות , בשימוש בלשון יידיש , בגרמנית , ובאופן כללי בדיבור בשפות זרות , בקריאת שמות לועזיים למקומות בילוי ועסקים ובכתיבת שלטים בשפות זרות . לעומת זאת , צריכתה של התרבות העברית החדשה הנוצרת והולכת בעיקר בארץ , אבל במידת מה גם בתפוצות , נחשבה , בחברה שייחסה חשיבות רבה לאידיאולוגיות כחברת היישוב , לתרומה חשובה ליצירתה של התרבות הזאת . ההשתתפות בצריכת התרבות הנוצרת בארץ ( ובעיקר התרבות הנחשבת לתרבות עילית ) זכתה להילה של מילוי שליחות לאומית , של שירות לטובת הכלל . מעמדה של הספרות היה מעמד בכיר בהייררכיה של התרבויות , שכן זו יצירה שתכניה נתפסו כמשרתים במישרין את המשימות הלאומיות . אבל גם לענפי תרבות אחרים ( ובכללם ספרות מתורגמת , מוזיקה , תיאטרון , מחול , אמנויות פלסטיות וכו ( ' היה מעמד חשוב , שכן "האדם החדש" הנוצר והולך בארץ ראה בעצמו אדם מודרני , חילוני , " תרבותי , " היודע להעריך את נכסי הרוח של המין האנושי ולסגל לו אותם , כאדם המודע לכך שהתרבות היא הקובעת את זהותו . העברי החדש , כשם שהיה גאה על החברה השוויונית יותר מן החברות הקפיטליסטיות של אירופה ואמריקה הנוצרת והולכת בארץ , והיה גאה במנגנוני העזרה ההדדית שהוקמו בארץ , בתמותת התינוקות הנמוכה , בשיעור הגבוה של ידיעת קרוא וכתוב , במפעל ההתיישבות , בייצור החקלאי והתעשייתי המתפתח , וראה בכל אלה הישגים קולקטיביים ואישיים , כך היה גאה ביצירה התרבותית הנוצרת בארץ ובמנגנוני ההפצה שלה . חיי המוזיקה . אמנם , מהבחינה של יצירת התרבות הלאומית החדשה והבלטת התכנים הלאומיים–התרבותיים הנוצרים והולכים , היה על הספרות לתפוס לכאורה מקום ראשון בתחום צריכת התרבות . אבל בחברת מהגרים , שמספר העולים החדשים בתוכה צמח בהדרגה , עד שעלה הרבה על מספר ילידי הארץ והעולים ה"ותיקים , " העדר , ול 3 זמני , של לשון משותפת האמורה לגשר בין התרבויות ולשמש מכשיר עיקרי של אינטגרציה חברתית–תרבותית הציב חיץ בין קבוצות אוכלוסייה שונות . רק ערב הקמת המדינה הגיע מספר ילידי הארץ – ומי שהגיעו אליה בגיל צעיר וגדלו בתרבות העברית – לכדי שליש מכלל היישוב היהודי . במצב הזה אך טבעי הוא שאחד התחומים שבהם תורגש הפריחה התרבותית יותר מבכל תחום אחר יהיה דווקא תחום המוזיקה . אנשים שבשנותיהם הראשונות בארץ לא היתה להם שפה משותפת גילו כי השפה האוניברסלית של המוזיקה הקלאסית מספקת להם חוויה תרבותית משותפת ומאחדת ומאפשרת לחדשים לתפוס מקום כמעט שווה ערך לזה של הוותיקים . גם המוזיקה העממית מילאה תפקיד דומה . היה לה , ולמסורת "השירה בציבור" שפותחה בחוגים רחבים בארץ , תפקיד חשוב בגיבושה של החברה הנוצרת כאן . אמנם פיצול הרקע התרבותי במוזיקה העממית רב יותר מאשר במוזיקה הקלאסית , אבל נעשה מאמץ מכ 3 ון , ומלאכותי לעתים , לייצר מצע מוזיקלי תרבותי " ארצישראלי" משותף , שהיה אמור להתבסס על המזרחיות הנובעת לכאורה מן הנוף המקומי . עוד סיבה שהמוזיקה הקלאסית נעשתה למוצר הצריכה התרבותי הנפוץ ביותר בחברה הישראלית מאז ראשית המנדט הבריטי נעוצה בעובדה שהחברה הארצישראלית הגבוהה היתה בשנות היישוב חברה מעורבת , רב–לאומית ורב–תרבותית , ובמידת מה אף קוסמופוליטית . הדבר היה לא רק בגלל מציאותה של הפקידות הבריטית הגבוהה , שרבים מתוכה הביאו עמם את הרגלי הצריכה התרבותית של המעמד העליון בבריטניה , שאחד הבולטים בהם היה ההאזנה למוזיקה קלאסית , אלא גם כי המוזיקה הזאת היתה , מתברר , המצע המשותף הכמעט יחיד לתושבים היהודיים והערביים בני המעמדות העליונים , שהיו להם לעתים קרובות תחומי עיסוק ותחומי עניין משותפים , ובעיקר בערים מעורבות כירושלים וחיפה .

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר