המשכיות ושינוי בחברה הישראלית: המבחן של כור ההיתוך

עמוד:231

התעשרה באמצעות שילובם של יסודות מזרחיים וים–תיכוניים כחלק בלתי נפרד ממנה , בייחוד במישור התרבות הפופולרית , אך גם ברובד "התרבות הגבוהה , " כגון ביצירה הספרותית . כלומר , במרכיבים שונים של התחום התרבותי התחוללו שינויים בולטים המשקפים , לפחות בחלקם , תהליכים של היתוך . מחקרים שונים אף מורים שהמזרחים , בייחוד בני הדור השני , אינם שונים שוני משמעותי מהאשכנזים בהעדפות התרבותיות שלהם בבחירה בין "מזרח" מול "מערב . " ואולם את הביטוי המובהק ביותר של כור ההיתוך ניתן למצוא במישור הפוליטי . שלא כבמישור הסוציו–אקונומי , ההשתלבות והנוכחות הבולטת של המזרחים במערכת הפוליטית , על רמותיה השונות , מעידות כי העיקרון של שוויון במבנה הזדמנויות התממש בתחום הזה כמעט במלואו . סוגיה חשובה בפני עצמה נוגעת להבדלים הניכרים בין המזרחים לרובם של האשכנזים ביחס אל הדת והמסורת , סוגיה שיש לה השלכות רבות משמעות גם בזירה הפוליטית . הבדלים אלה היו קיימים כבר בתקופת היישוב ונמשכו גם בעידן המדינה בשל הרכבן של העליות הגדולות בשנות ה50– וה . 60– ככלל , המזרחים שבאו לישראל היו קרובים יותר לדת וניהלו אורח חיים מסורתי יותר מזה של העולים האשכנזיים . אמנם הדתיות המזרחית לא היתה , בדרך כלל , נוקשה ופורמליסטית כמו האורתודוקסיה האשכנזית , ובייחוד הזרם החרדי שבתוכה , אך בשעה שרוב העולים שבאו לישראל מארצות אירופה בתקופת היישוב והמדינה היו רובם חילוניים , במידה זו או אחרת , רק מיעוט קטן מבין העולים המזרחיים אימצו השקפת עולם חילונית מובהקת והגדירו את עצמם חילונים . ובשעה שבקרב יהודי אירופה התפתחו ביחס לדת מגמות קוטביות של אורתודוקסיה קיצונית , מזה , וחילוניות אנטי–דתית , מזה ( בעיקר בזרמים הסוציאליסטיים והמארקסיסטיים , ( ליהודי ארצות המזרח היתה אופיינית גישה דתית–מסורתית מתונה . אחד ההסברים העיקריים להבדלים במגמות ההתפתחות בתחום הזה נעוץ בחשיפה המוגבלת והמאוחרת של יהודי המזרח להשפעות המודרניזציה , בדומה לעמים הערביים שבקרבם חיו . הם לא היו נתונים באותה מידה שהיו נתונים יהודי אירופה להשפעות של המודרנה ולכן לא נאלצו לבחור בין דת ל E דמה כמו יהודי אירופה , שנחשפו בשלב מוקדם יותר להשפעות אלו במלוא עוצמתן . מכל מקום , על רקע הזיקה הדתית–המסורתית של העולים מארצות המזרח , התנהלו בשנות ה50– מאבקים קשים בין המפלגות החילוניות , בעיקר אלו שייצגו את תנועת העבודה , לבין המפלגות הדתיות והחרדיות סביב השאלה באילו זרמים יקבלו ילדי העולים את חינוכם . במסגרת מאבקים אלה האשימו המפלגות הדתיות – שראו בעולים המזרחיים " טריטוריה טבעית" שלהם – את משרד החינוך ב"ציד נפשות" וב"אינקוויזיציה נגד דת ישראל . " על רקע היסטורי זה , מובאות כאן שתי קבוצות של נתונים על מידת הדתיות / חילוניות של המזרחים והאשכנזים ועל השינויים התוך–דוריים והבין–דוריים שחלו בתחום הזה . טבלה מס' 1 מציגה את התפלגות שתי קבוצות המוצא על פני "סולם" של ארבע דרגות – חרדים , דתיים , מסורתיים וחילונים – בהתאם להגדרה עצמית של הנחקרים . הנתונים מבוססים על מדגם מצטבר שהקיף יותר מ 50 , 000– מרואיינים יהודיים , בתקופה שבין יוני 1994 לאוגוסט . 2002 ( המדגם נלקח מתוך סקרי "מדד השלום" הנעשים מדי חודש בחודש מאז יוני 1994 מטעם מרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום , אוניברסיטת תלאביב , באחריותם של אפרים יער ותמר הרמן . לצורך הניתוח הנוכחי נכללו רק המרואיינים היהודיים ( . הממצאים מראים , כצפוי , כי בדור הראשון של העולים יש הבדלים ניכרים בין שתי קבוצות המוצא . המזרחים נוטים להיות דתיים יותר , ובעיקר מסורתיים יותר , ואילו רוב מובהק של האשכנזים הם חילונים . יש להניח כי הבדלים אלה אינם משקפים את מלוא ההבדלים בין שתי הקבוצות מבחינת הזיקה לדת בתקופת העלייה הגדולה , כי רבים ממי שבאו לישראל טבלה 1 הערה : בישראלים דור III הכוונה לילידי ישראל שלפחות אחד מהוריהם נולד בארץ .

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר