בניית התרבות כתשתית להקמת המדינה – מבוא

עמוד:215

בניית התרבות כתשתית להקמת המדינה – מבוא איתמר אבן–זהר 1 לאחר קרוב לשישים שנות קיום המדינה עדיין אין הבנה כוללת וברורה של חיי היישוב העברי בארץ–ישראל בתקופה שלפני המדינה , ולא של התפקיד שמילא היישוב בהקמתה . הסיפורים השונים שמטפחות סוכנויות שונות – הממסד , השיח הציבורי , או האקדמיה – מחמיצים את המבט על אותה ישות חברתיתתרבותית , שכבר נרקמה ותפקדה באופן מלא כבעלת זהות , תווי–היכר וסדרי–חיים משלה . בעיקר הוחמצה ההבנה , כי הקמת המדינה היתה , בעיקרו של דבר , תוצאה של הפעילות של אותה ישות , ופעילות זו נעשתה אפשרית רק מפני שנוצרו – במרוצת קרוב לשבעים שנה – דפוסי–חיים שהיו מיוחדים לאנשים שחיו בתוכה . היו אלה דפוסים שנוצרו באמצעות " המצאות" חדשות , יזומות ולא–יזומות , תוצאה "סטיכית" של התנאים החדשים . באופן ברור , דפוסי–חיים אלה , גם אם היו רחוקים מלהיות אחידים , אופיינו בשונותם מסדרי החיים של הקיום היהודי במקומות אחרים . התפיסה הסטנדרטית לגבי יצירתן של מדינות היא , שהלאומיות היא בעיקרה פרויקט פוליטי . לכן , בראייה הישראלית הרווחת , הן בספרות הפופולרית והן בספרות המחקרית , התהליכים שהובילו בסופו של דבר להקמת הישות הפוליטית שנקראה מדינת ישראל גם הם מתוארים , בדרך כלל , אך ורק במסגרת תיאור הפעולה הפוליטית וההתארגנויות המוסדיות , ולפעמים גם הכלכליות , של היישוב היהודי בארץ– חוקה לישראל לא השלו את עצמם כי עצם קבלת החוקה תשנה כבהינף יד את מציאות החיים . חוק יסוד שיבטיח את עקרון השוויון הוא לבדו לא ישלים את המהפכה במעמדן של הנשים , ולא ישים קץ לאפליה הקשה הנמשכת של התושבים הערבייםהפלסטיניים במדינה ( אפליה שהודו בה , למרבה הבושה , כל ממשלות ישראל שכיהנו למן העשור האחרון של המאה הקודמת . ( חוק יסוד זכויות חברתיות לא יחולל לבדו את השינויים המתבקשים במדיניות הכלכלית–החברתית כדי להסיג לאחור את ההידרדרות החברתית–המוסרית , לצמצם את הפערים , להקטין את שיעורי העוני , ולהוריד את ישראל מפסגת החברות הלא–שוויוניות בעולם הדמוקרטי . מי שלא חדלו מתביעת החוקה האמינו כי היא תשמש יסוד קבוע בחינוך הציבור ומנוף חשוב במאבק על יישום הערכים שהיא תבטא . פרץ יצירה מדהים ארבעים מחברים תרמו מפרי עטם למדור הזה . מאמריהם דנים בסוגיות שונות בחיי מדינת ישראל ובחיי "ה"יישוב" שקדם לה . חשוב להדגיש כי אין כוונה לכסות במדור זה את כל תחומי החיים המדיניים , החברתיים והתרבותיים בישראל . נדונים כאן אותם נושאים המאפיינים את ישראל כפרי של תהליכים מורכבים , שהמודרניזציה והחילון של החיים היהודיים היו מן המרכזיים שבהם . כמו כן , כוונת מדור זה בחיבור האנציקלופדי להבליט את פרץ היצירה הרבגונית כל כך שאפיין את היישוב היהודי בארץ ( בתקופה שקדמה למדינה ) – מן היצירה הכלכלית וההתיישבותית ועד היצירה של מערכות החינוך והצריכה התרבותית . המשקיף על פרץ היצירה הזה יראה , כי על פי כל אמת מידה , מדובר בהתפתחות מדהימה : בפרק זמן של 25 שנים , בין ראשית שנות ה20– לסוף שנות ה , 40– גדלה האוכלוסייה היהודית פי ; 7 . 5 התוצר הגולמי שלה גדל בקצב שנתי יוצא דופן , שנע בין 14 % ל ; 17 % – ההכנסה לנפש גדלה בקצב שנתי של כ ; 5 % – מספר הלומדים במוסדות החינוך עלה מ 10 , 000– עד ; 88 , 000 מספר כלי הרכב עלה פי ; 30 מספר הרופאים גדל פי ; 22 והתפתחות מרשימה היתה גם בכל תחומי התרבות ( ר' ערך תרבות בתקופת "היישוב" במדור זה . ( התפתחות סוערת זו האפילה , אך לא כיסתה , על עיוותים ותופעות שליליות שנתלוו לה . מעל הכול , זומנה כאן הוכחה ניצחת לכוחה היצירתי של מהפכה חילונית שהיתה אחותתאומה למהפכה לאומית . כאמור , ביסוד תקומתה של מדינת ישראל עומדת חריגה מהפכנית מהסד של " פוליטיקה בחסדי שמים , " שבסיסה הוא בדרך כלל היחיד ומשפחתו , או , לכל היותר , הקהילה , על גביריה , רבניה וגבאיה , אל פוליטיקה מודרנית , מחולנת ולאומית בהיקפה . מכיוון שעדיין לא הושלם המעבר הזה , גם אם חצה זה מכבר את קו פרשת המים , רבים מהערכים שבמדור הזה משקפים את ההתמודדות החברתית , התרבותית והפוליטית עם האתגר של השלמתו . הקוראות והקוראים יבחינו בריבוי הקולות הבאים לכלל ביטוי בסוגיות שנויות במחלוקת המצויות על סדר יומה של החברה הישראלית . המדור ננעל ב " רב שיח , " שבו נשמעים שישה קולות שונים ומנוגדים , בנושא שהוא כה מרכזי בהוויית חיינו ובעיצוב דמותה של המדינה – משמעות היותה של ישראל , כמוגדר בחוקי היסוד , " מדינה יהודית ודמוקרטית . "

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר