מדינת ישראל כמפעל יהודי מודרני – מבוא

עמוד:210

מדינת ישראל כמפעל יהודי מודרני – מבוא יאיר צבן במבוא לחיבור האנציקלופדי הזה , זמן יהודי חדש – תרבות יהודית בעידן החילון , הבהיר ירמיהו יובל כי "המושג 'תרבות' מציין לא רק ספרות , אמנות , מוזיקה , תיאטרון , אדריכלות וכדומה , אף שלאלה יש מקום מרכזי בתוכו . התרבות מקיפה גם את ההגות והאידיאולוגיה הציבורית , את הזיכרון ההיסטורי , את השימוש בלשון , את חיי היומיום , הפוליטיקה , הסמלים , המוסדות , הרגלי הלבוש , הבידור והפנאי , ובקיצור – את כל מה שבני אדם יוצרים במשותף , ואשר חוזר ומשפיע על פירושי העולם שלהם ועל יחסיהם ההדדיים . עם זאת אין מטרתנו להקיף הכול , אלא לייצג את עיקרי התהליכים והמוצרים והאנשים הקשורים בהם . " ברוח דברים אלה , נועל את החיבור האנציקלופדי הזה מדור המוקדש כולו למדינת ישראל ול"יישוב" שקדם לה . מדינת ישראל מוגדרת כאן "מפעל יהודי מודרני , " קודם כול משום שהיא תוצר מובהק של פוליטיקה יהודית חדשה , ושל תהליכים חברתיים , כלכליים , פוליטיים ותרבותיים , שהיו בעיקרם תהליכי מודרניזציה וחילון שהתחוללו בקהילות יהודיות שונות , בזמנים שונים ובצורות שונות , והקרינו השפעה מצטברת על גורלו של הקולקטיב היהודי בכללו . כאמור , המודרניות יצרה תרבות פוליטית חדשה , חילונית ביסודה , גם ליהודים , והמדינה היא מוצר שיש בו משום גילום של התרבות הפוליטית החדשה הזאת . כמו בעמים אחרים במערב , ואף במידה רבה יותר , היו תהליכי המודרניזציה והחילון בעם היהודי , מראשיתם , כרוכים במתח בלתי נמנע בינם לבין המורשת הדתית החזקה שמתוכה בקעו ולהסרת כבליה חתרו . לפיכך , מתח זה ניכר בכל הווייתה של מדינת ישראל : היא קמה כמדינה חילונית על יסודות של תפיסות דמוקרטיות–ליברליות ובהתאם לעיקרון האוניברסלי של זכות ההגדרה העצמית של העמים , אבל לא היה בכוחה להביא את חילוניותה למיצוי שלם ומקיף כול . שורש העניין נעוץ בעובדה שבמהלך דורות רבים , עד העת המודרנית , שררה בעם היהודי חפיפה מלאה בין הזהות הדתית לזהות הלאומית , והעם , האמור לממש במדינה את הקיום הפוליטי הריבוני , החילוני ביסודו , הוא עם בעל שורשים בדת , וחלקים ממנו – שורשיהם הדתיים עמוקים מאוד . מתח זה קיים בישראל מיום היווסדה , והוא גם חזק יותר מאשר במרבית ארצות המערב , שרובן כבר פתרו ( או ריככו ) חלק מן המתחים בשלבים מוקדמים יותר ( שעון המודרניזציה היהודית הוא מאוחר מזה שלהן . ( מבוא זה יעמוד על הדברים האלה : שורשיו של המתח הזה , עם ראשית המודרניזציה של עמנו בתקופת ההשכלה , ועד לפסגת פעילותה של התנועה הלאומית שלו ; ביטוייו הממשיים בהנחת יסודותיה של המדינה ובראשית צעדיה . למה היה משקל מכריע בהקמת המדינה ? בשנים שקדמו להקמת המדינה פעלו כוחות שונים ומגוונים להשגת הריבונות היהודית . לא מתפקידו של מבוא זה להכריע במחלוקות ההיסטוריות בנוגע לשאלה למה היה משקל מכריע יותר : ליישוב היהודי המאורגן שהתגבש בארץ במשך שבעים שנים , עוצב כ"מדינה בדרך" והיה בשל להגדרה עצמית ולעצמאות מדינית , או לשואה האיומה שהמחישה לעיני כול את הזדקקותו הנואשת של העם היהודי למדינה שהיא שלו ; ומה השפיע יותר על השגת ההכרה הבינלאומית – הדרמה של ספינות מעפילים עמוסות בפליטי חרב ההשמדה הנאצית , הנרדפות בידי אוניות מלחמה בריטיות , או שמא החרדה של עמי אירופה , במזרחה ובמערבה גם יחד , מהאפשרות שהיהודים יזרמו ממחנות העקורים לארצותיהם ; ומה השפיע יותר על הבריטים בהחלטתם לוותר על שלטונם בארץ – פעולות הטרור של אצ"ל ולח"י , או שמא דווקא הפעולה המשולבת של הנהגת היישוב והסוכנות , שפעלה במקביל בנתיב המדיני , בארגון העפלה בלתי לגאלית , בקידום התיישבות ברחבי הארץ , ובבניין הכוח הצבאי , ה"הגנה , " אשר בפרק זמן מסוים השתתפה במאבק המזוין בבריטים ( כשעמדה בראש "תנועת המרי העברי , ( " אך עיקר תרומתה היתה בהכנת התשתית למלחמת העצמאות ; ומה אפשר יותר מכול את ההחלטה בעצרת האומות המאוחדות ב29– בנובמבר 1947 בדבר חלוקת ארץ–ישראל לשתי מדינות , יהודית וערבית – התמיכה האמריקנית ( למרות היותה מהוססת ולעתים מזגזגת , ( או המפנה בעמדתה המסורתית , האנטיציונית הלוחמנית , של ברית המועצות , שבאה לידי ביטוי דרמתי בנאומו של נציגה באו"ם , אנדריי גרומיקו , או שמא העובדה שהדברים התרחשו בשעת כושר היסטורית נדירה , שבה היריבות האמריקנית–סובייטית עדיין לא החריפה לדרגה שהיה בה כדי להכשיל את המהלך כולו . כדרכן של התרחשויות היסטוריות גדולות , שום גורם יחיד אין בכוחו להסבירן . הן תוצאת פעילותם המצטברת של גורמים רבים , שדירוגם ההייררכי הוא במידה רבה מלאכה סיזיפית וייתכן שאינו מעלה ואינו מוריד . אין ספק שהדי השואה שפקדה

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא