ציונות, ישראל ויהודי התפוצות

עמוד:203

בקרב בניהם של הורים שנישאו בנישואי תערובת , אפילו גודלו כיהודים . קרוב לוודאי שבגלל הדוגמה של ההורים רואים הילדים האלה בנישואי התערובת אופציה נורמלית . הרשת החברתית של הילדים נוטה גם היא להיות פתוחה לבני אדם בעלי רקע שונה . נישואי התערובת מתרבים אפוא מאוד בדור השני והשלישי . תוצאות קולקטיביות : השלכות רחבות יותר משפיעות על הקולקטיב היהודי מעבר להתנסויות האישיות . מה שנישואי התערובת מחוללים בעם היהודי הריהו דבר שיש לבחון אותו במונחים הנוגעים למשתתפים ולתהליכים העיקריים , כגון יחסי ישראל והתפוצות , אחדות הדעות בערכי ליבה , הקיטוב בגוף הפוליטי היהודי ואף התיאולוגיה היהודית . ככל שהם נתפסים כנוגדים את הנורמות השליטות , חוץ מההשפעה השוחקת שנודעת להם על גודלה והרכבה של האוכלוסייה היהודית , נישואי תערובת הם גורם המעורר מתח פנימי ומחלוקת . הברירה בין גישה משלבת המכוונת כלפי חוץ ובין גישה מחמירה המכוונת כלפי פנים היא בעיה בסיסית בעיצובה של מדיניות יהודית , והיא אחד האתגרים הגדולים העומדים בפני יהודי העולם בראשית המאה ה . 21– ציונות , ישראל ויהודי התפוצות הרולד מ' וולר אין ספק כי לציונות נודעה מראשיתה , ובייחוד מאז הקמת מדינת ישראל , השפעה עמוקה על אופייה של הזהות היהודית בתפוצות . במקורה הציעה הציונות ליהודים בתפוצות נוסח חדש , לא דתי , של זהות יהודית . אחרי 1948 סיפקה ההזדהות עם ישראל מנגנון לביטוי מחויבות יהודית אפילו בקרב אותם יהודים שהיו רחוקים מהאידיאולוגיה הציונית . תחושת המחויבות הזאת קיבלה חיזוק ובמקרים מסוימים תוספת מרץ בעקבות החששות שנתעוררו לקיומה של מדינת ישראל בתקופת ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים . מאז , ובמהלך השליש האחרון של המאה ה , 20– שמרו יהודי התפוצות על יחס של מעורבות פעילה בגורלה של מדינת היהודים . ההזדהות עם ישראל והציונות התבררה כמנגנון שימושי מאוד מבחינתן של קהילות מאורגנות , שכן היא מאפשרת להן למשוך יהודים ממגוון גדול של סביבות חברתיות , רמות מחויבות והשקפות עולם ולקרבם לפעילויות של גיוס כספים ושל ניהול הקהילה . במובן מסוים ישראל מספקת מכנה משותף היכול לאחד כמעט את כל יהודי התפוצות בלי לפגוע בשונ = ת הרבה הקיימת בקרבם . אבל במסגרת הקונסנזוס הרחב של התמיכה בישראל קיימים הבדלים ניכרים בין קבוצות שונות . אף שחלק גדול של יהודי אמריקה משתייכים לארגונים הנוטים לתמוך במדיניותן של הממשלות המכהנות בישראל , הרי מאז שנות ה80– של המאה ה20– נפוצה התופעה של קבוצות המדגישות קווי מדיניות שונים מאלה של ממשלות ישראל . דוגמה לכך היא ארגונים כ"ידידי שלום עכשיו" ו"הקרן החדשה לישראל . " הראשון קשור עם תנועת שלום עכשיו בישראל ותומך בנסיגה מ"השטחים" במסגרת הסדר שלום ובפירוק ההתנחלויות . השני הוא מטרייה לארגונים המגייסים כספים לישראל , שלא במסגרת המגביות היהודיות המיוחדות , והם מיועדים לתמיכה בפעילויות רווחה אלטרנטיביות . הציונות , מראשיתה בסוף המאה ה , 19– סימלה גישה מהפכנית בחיים היהודיים במידה רבה משום שמיקדה את הזהות היהודית בלאומיות במקום בדת . היהדות המסורתית לא הבחינה בין זהותו של אדם כיהודי מבחינה דתית לבין זהותו כבן העם היהודי . אבל כשנפתחו לפני היהודים אפשרויות להיטמע בחברה שבה חיו , או לפחות לעצב לעצמם זהויות חילוניות , התברר כי הדת אינה מספקת עוד כדי לחבר בין יהודים . מבחינתם של האבות המייסדים של הציונות , יכלו יהודים מכל סוג , אפילו אתיאיסטים מושבעים , ליטול חלק שווה ביוזמה הציונית . הציונות גם קראה תיגר על המונופול של רשויות הדת על הייצוג היהודי . ההסתדרות הציונית העולמית , שהיתה גוף חילוני , ראתה בעצמה מוסמכת לדבר ולפעול בשם העם היהודי כולו . הצלחתה העידה עד כמה השתנו החיים היהודיים בזכות אפשרויות החילון שהביאה האמנסיפציה . ליהודי אירופה היתה הזדמנות ליטול חלק בתהליך המודרניזציה , שנמשך בקצב מהיר במהלך המאה ה19– ובראשית המאה ה . 20– ניסיונם של עמים אירופיים אחרים השפיע , כמובן , על יהודים רבים , שראו בתהליך המודרניזציה אמצעי להשתלבות מלאה בחיי המדינות שבהן הם חיים . אך היו יהודים שראו במודרניזציה תבנית ליציקת משמעות חדשה להשתייכות הלאומית היהודית . במשך מרבית שנות הגלות לא רווחה תפיסת היהודים את עצמם כישות פוליטית . הציונות בישרה את כניסתם המחודשת של היהודים להיסטוריה של העמים . במובן הזה היא סימלה מהפכה אמיתית בחיים היהודיים ושינוי רדיקלי בתפיסה העצמית היהודית , שאפשר לחוש בו עד ימינו . בין כינונה של ההסתדרות הציונית העולמית לבין השואה נעשתה הציונות לאחד הביטויים העיקריים של זהות יהודית בקרב יהודי אירופה , אף שלא לביטוי היחיד . מקצת היהודים

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא