מודרניזציה וחילון של יהודי רוסיה ואוקראינה

עמוד:185

היהדות אבד , ברוב המקרים , שניים או שלושה דורות קודם לכן . האתיאיזם המיליטנטי איבד גם הוא את השפעתו כבר בשנות ה . 60– משמעותם של השינויים הדוריים האלה היתה שמצד אחד התרופפה הסטיגמה הכרוכה בלימוד של עקרונות הדת ובחיים לפיהם , אך מן הצד האחר , היה הידע עליהם קטן ביותר . עקב כך התעצם תפקיד המורים והשליחים שבאו מחו"ל . הגירתם של הדתיים והמסורתיים מבין יהודי ברית המועצות עלתה על שיעורם באוכלוסייה . בגל ההגירה הראשון , בין 1968 לשלהי שנות ה , 70– היו יהודים מהקווקז ומהפריפריות המערביות של ברית המועצות אחוז לא פרופורציונלי מן העולים לישראל . כך אירע שבין השנים 1968 ל1976– רבע מהעולים מברית המועצות לישראל באו מגרוזיה , שבה חיו בשנת 1970 רק 2 . 5 % מיהודי ברית המועצות . כשליש מן העולים של שנות ה70– באו מן האזורים המערביים שסיפחה ברית המועצות בשנים , 1940-1939 אף שמספר יהודיהם לא עלה , בשנת , 1970 על 10 % מכלל יהודי ברית המועצות . לעומת זאת , כ 40 % – בלבד מן העולים באו מרוסיה , מבלארוס ומאוקראינה – לב הארץ הסלאבי , שבו התגוררו בשנת 81 % 1970 מן האוכלוסייה היהודית . בגל ההגירה ההמוני השני , שהחל בסוף , 1989 עזבו את ברית המועצות ואת חבר המדינות העצמאיות עד שנת 2002 יותר ממיליון יהודים . הגל הזה כלל יהודים רבים מאסיה המרכזית , האזור השני שבו השתמרה המסורת היהודית טוב יותר מאשר ברפובליקות הסלאביות , אולי בגלל האופי המסורתי של החברות בו . וכך , עד ראשית המאה ה , 21– עזבו את ברית המועצות רוב יהודיה הנוטים במיוחד לאורח חיים דתי או מסורתי , ורובם הגדול השתקע בישראל . אחרי ברית המועצות בשנות ה80– נתנה מדיניות ה"גלאסנוסט" וה"פרסטרויקה" של גורבצ'וב חופש ביטוי ברמה שלא היתה ידועה מאז שנות ה , 20– ואפשרה הקמת ארגונים של הציבור הרחב ללא פיקוח המדינה . קריסתה של ברית המועצות בסוף שנת 1991 הסירה את כל המחסומים שנותרו בפני הפצתם של רעיונות דתיים ושל החיים על פיהם . רוב מדינות ברית המועצות לשעבר נפתחו לפעולות של משלחות מיסיונריות למיניהן , של מורים ואנשי דת מחו " ל . הדת היהודית הוכרה כאחת הדתות ה " היסטוריות " של רוסיה , ובכל הרפובליקות הסובייטיות לשעבר הוסרו המחסומים שמנעו את הפעילות הדתית היהודית , את שיקומה של התרבות היהודית ואת הקמתם של ארגונים חברתיים , תרבותיים או דתיים של יהודים . לאחר שהמדינות זנחו את הנוהג לרשום את האזרחים על פי לאומיותם – רוסיה עשתה זאת בשנת – 1997 היו היהודים חופשיים לבחור אם להזדהות כיהודים אם לאו , ומשבחרו להזדהות כיהודים , יכלו לבטא את יהדותם בכל דרך שמצאו לנכון . רוב הממשלות הבתר–סובייטיות הראו נכונות לשקול בקשות שהגישו קהילות יהודיות מתהוות להחזרת רכושן של קהילות של יהודים , בעיקר בתי כנסת , שהחרימה המדינה הסובייטית . ארגונים זרים – בעיקר ארגון ה " ג'וינט " האמריקני , הסוכנות היהודית , חב " ד ו " האיגוד העולמי ליהדות מתקדמת " – היו מוכנים גם לתת תמיכה כספית . בשנותיה האחרונות של ברית המועצות הוקמו כ500– אגודות תרבות של יהודים בכל רחבי הארץ . אלה היו הארגונים היהודיים הראשונים שאינם קשורים למדינה מאז המהפכה . הם תפקדו בעיקר כארגונים חברתיים ותרבותיים . בכמה מקומות הוקמו קהילות יהודיות דתיות – בצד הארגונים האלה , או שניתקו עצמן מפיקוחם של הגופים שהקימה הממשלה הסובייטית . בשנת 1989 הוקם ה"ועד , " ארגון–גג כלל–ארצי , ונראה שהיהדות הסובייטית עולה על דרך המובילה לתחייה ארגונית ותרבותית . אבל קריסתה של ברית המועצות ותלותה במימון מבחוץ החלישו את ה"ועד . " בפדרציה הרוסית הבתרסובייטית הוקם גוף ארצי חדש שנקרא "הקונגרס היהודי הרוסי" ( קי"ר ) שמומן בידי "אוליגרכים" יהודיים , אותם יזמים שעשו הון עתק מן ההפרטה המוזרה של נכסי המדינה שהתבצעה בימי נשיאותו של בוריס ילצין . אך הקי"ר היה נטול בסיס עממי ולא היתה לו אלא סמכות מוגבלת במישור המקומי . כעבור עשור לערך , לאחר נפילת הקומוניזם , אפשר להבחין בדפוס כללי של רה–ארגון קהילתי יהודי במדינות שזה עתה זכו בעצמאותן . ראשית , הוקמו ארגונים תרבותיים וחברתיים במקומות רבים , גם במקומות שהיתה בהם אוכלוסייה יהודית קטנה יחסית . הארגונים האלה נתנו חסות להרצאות , הקימו חוגי לימוד , יזמו פעילויות חברתיות ותרבותיות ( מקהלות , מסיבות , חגים ) שהיו בעלות גוון חברתי ואתני יותר משהיו בעלות אופי דתי , והגישו , בסיועו של הג'וינט ושל ארגונים זרים אחרים , עזרה רפואית , סעד משפטי ותמיכה כלכלית ליהודים . בכמה ממדינות החבר – רוסיה , אוקראינה , בלארוס , לטביה , ליטא ואסטוניה – נוסדו ארגונים יהודיים ארציים . ברוסיה ובאוקראינה קמו קבוצות מתחרות שטענו לייצוג ארצי של הקהילות היהודיות , דפוס שרווח בעבר בקהילות בתפוצות . במדינות בתר–סובייטיות אחרות הושגה רמה גבוהה של תיאום ושיתוף פעולה קהילתיים . שנית , תנועות " חסידים , " בעיקר של חב " ד , אך גם של קארלין–סטולין ואחרים , הגיעו לידי שליטה בחיי הדת , כיוון שהיו להן אמצעים לשגר לערים גדולות וקטנות שליחים , מהם ילידי ברית המועצות , ולהחזיקם שם לתקופות לא מוגבלות . במקומות רבים יש לחסידים האלה בלעדיות . התנועה הרפורמית

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר