יהודים בפולין העממית אחרי מלחמת העולם השנייה

עמוד:176

ברוכנסקי את השומר הצעיר . סטפן גראייק נבחר לייצג את הארגון הצבאי היהודי . לפועלי ציון–צ . ס היו שלושה נציגים ושניים לפועלי ציון שמאל . גם ה"איחוד" שלח שלושה נציגים . אנטול ורטהיים הציוני ייצג גם את איגוד הפרטיזנים היהודיים . הוועד המרכזי הפעיל שורה של מדורים וביניהם ; המדור לסטטיסטיקה ורישום , המדור לחינוך , המדור לטיפול בנוער , המדור לפרודוקטיביזציה והוועד ההיסטורי היהודי המרכזי שנהפך לימים למכון ההיסטורי היהודי בוורשה . עם הייצוב הוחרפה שאלת החינוך היהודי . בית הספר היהודי הראשון הוקם בביאליסטוק ב . 1944– בית הספר בלודז' נפתח בראשיתה של שנת הלימודים . 1946-1945 היו בו 8 כיתות ובהן 350 תלמידים ו15– מורים . בסוף 1945 פעלו שישה בתי ספר בערים שונות . בשלזיה התחתית , שלשם כוונו הפליטים מרוסיה , פעלו 23 בתי ספר ובהם 1 , 700 תלמידים בהדרכתם של 116 מורים ומחנכים . סוגיית החינוך לוותה בפולמוסים . בוועידה הארצית בנובמבר 1946 בלודז , ' שהוקדשה לבעיות החינוך , הוחלט שלשון ההוראה תהיה יידיש , ועברית ופולנית יתחילו ללמוד מכיתה ב . ' בהנחיות נאמר ש"ייעודו של בית הספר היהודי להקנות לדור הצעיר חינוך לאומי , דמוקרטי וחילוני ברוח הרעיונות הפרוגרסיביים של זמננו . " הוועד המרכזי גם החליט לסייע לארגוני הנוער בעשייה החינוכית . הוועד המארגן של האגודות הדתיות היהודיות מיסודו של הרב כהנא , שהיה אחראי לשירותי דת , הוכפף מבחינה פורמלית למשרד למנהל ציבורי . בהסכמת המשרד הסבה המועצה הדתית העליונה ב1946– את העמותות הדתיות היהודיות ( שמספרן היה יותר מ ( 60– לקהילות דתיות . בנובמבר 1949 הסתנפו הקהילות הדתיות למועצה דתית עליונה . המועצה טיפלה באחזקתם של בתי יתומים , במחנות קיץ לנוער , בשמירת בתי עלמין , בעידוד מטבחים כשרים ובפדיון גווילי תורה . השלטונות לחצו לשילוב הממסד הדתי בוועד המרכזי היהודי , מתוך הבטחת אוטונומיה בענייני דת מובהקים . הוועד היהודי המרכזי ראה כייעוד לעצמו לדאוג לשיקומם הכלכלי של היהודים . הקומוניסטים והבונד גם האמינו כי זה תנאי הכרחי להתערות היהודים בפולין החדשה . בקידום המשימה מילאו תפקיד חשוב רעיונות הקואופרציה והפרודוקטיביזציה . שני אלה כבר רווחו בציבור היהודי ערב המלחמה , ובשים לב לעתודות המימון המצומצמות לא ייפלא שההתרפקות על הקואופרציה נתקבלה כערוץ רצוי ומעשי . כבר בשנת 1946 נוסדו בפולין 106 קואופרטיבים יהודיים , שהעסיקו 2 , 386 עובדים . ב1949– עלה מספרם ל220– ובהם 9 , 000 עובדים . ההתאגדות הקואופרטיבית שקמה קראה לעצמה " סולידריות" ונסתייעה בסיוע נדיב של הג'וינט . כרבע מן העובדים ב1949– היו פולנים וחלקם היחסי עלה עם התגברותה של יציאת היהודים מפולין . אלא שבאותו הזמן גבר הלחץ לשילוב הקואופרטיבים היהודיים בקואופרציה הכללית . בסופו של דבר התפרקה ההתאגדות היהודית , באוקטובר . 1949 קרבה אידיאולוגית לקומוניזם בין היהודים שנותרו בפולין אחרי 1947 ניכר חלקם של אלה שביקשו להשתלב בפולין החדשה . גם השלטון ראה בתהליך הזה תהליך רצוי כל עוד העורף הציבורי הפולני לממשל החדש לא הניח את הדעת . היהודים האלה ראו עצמם קרובים קרבה אידיאולוגית לתנועה הקומוניסטית וחשו ביטחון בפרספקטיבה של טמיעת היהודים שייוותרו בפולין . מטבע הדברים הם לא התערבו בעשייה הציבורית היהודית ואף חששו מפניה . הם גם הזדהו עם כוונות השלטון למונוליתיות אתנית ואפשר שנציגיהם בצמרת השלטון היו שותפים לניסוחן . הקומוניסטים היהודיים ערערו על תחזית הטמיעה ונאבקו על הזכות לאוטונומיה בחינוך ובתרבות ולטיפוח המודעות הלאומית הכרוכה בכך . הם ערערו אפוא על החלטיות הכוונה לבנות את פולין כמדינה חד–לאומית . המחלוקת לא תמיד היתה גלויה . תומכי ההשתלבות ראו בחיוב את הגירת היהודים מפולין ותמכו בה בזירה הבינלאומית , שלא כסיעה הקומוניסטית היהודית , שהשמירה על הציבור היהודי בפולין היתה בבת עינה . כבר בשנת 1948 אותת השלטון על כוונותיו להצר את חירות הפעולה של הממסד היהודי . בספטמבר הוחל בסגירת בתי הספר העבריים הפרטיים ובפיזור קיבוצים . השליחים מן הארץ התבקשו לסיים את פעילותם . הסיעה הקומוניסטית הגבירה את לחצה ושינתה את הרכב הוועדים היהודיים המקומיים . משקל הציונים הלך והצטמק . באפריל 1949 סולק א' ברמן מהנהגת הוועד המרכזי ובמקומו נבחר הרש סמולאר , דוברם המובהק של הקומוניסטים היהודיים . במאי נדחקו הציונים כליל . ביוני פשטו שמועות בדבר חיסולה הקרוב של הפעילות הציונית . היהודים הגיבו תגובת בהלה ולחצו לקבלת היתרי הגירה מפולין . המפלגות הציוניות הציעו למפלגת השלטון להתיר הגירה של 40 , 000 יהודים . השלטון נענה , לכאורה , ופרסם בראשית ספטמבר 1949 הודעה בדבר מתן זכות ליהודים המעוניינים להגר לבקש לעצמם אזרחות ישראלית . הניסוח התכוון אפוא לעודד יציאה מתוך ויתור מוצהר על האזרחות הפולנית . הממסד הקומוניסטי היהודי קיווה ששיעור הנענים לא יעלה על 15 , 000 נפש . הוא גם שילב את עצמו במאמץ אינטנסיבי לבלום את הלחץ . ואולם התברר שמספר הבקשות עלה על . 27 , 000 ( הודעה רשמית של ישראל לסיכום העלייה בנחשול הזה דיברה על 33 , 839 עולים ( . המפלגות הציוניות חוסלו עד ראשית פברואר . 1950

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא