יהודים באמריקה הלטינית

עמוד:160

מהם לשנות את הליכותיהם . המחנה הליברלי קיבל אותם על פי רוב ברצון , אך דרש מהם בגלוי או בסמוי להינתק ממסורתם ומתרבותם . כלפי היהודים הופנתה דרישה לאמץ את התרבות המקומית ואף להתערב פיזית באוכלוסייה באמצעות התבוללות ונישואי תערובת . המגמה היתה להביא להשתלבות ולעירוב גזעים , האמצעי שנראה לרבים הדרך היחידה ליצירת חברה מקומית חדשה . לעומתם ראו הלאומנים בדת הקתולית את בסיס קיומה של האומה ואת מהותה של הלאומיות הנוצרת ביבשת ה"חדשה , " ועל כן ביטאו יחס עוין כלפי השתלבותם של היהודים ברבדיה השונים של החברה . תופעה זו של עוינות כלפי היהודים הופיעה בכל מדינות אמל"ט , גם בצורה של אנטישמיות עממית שבאה להגן על מקומות עבודה מפני מהגרים , וגם בצורה של התנגדותן של קבוצות מאורגנות לחדירתם של מי שנושאים תרבות זרה ודת שאינה קתולית אל המדינה . ההתארגנויות האלה התפתחו בעיקר בשנות ה30– של המאה ה20– בהשפעתם הישירה או העקיפה של הדפוסים הפוליטיים הימניים שרווחו אז באירופה . ההשפעה הבולטת ביותר נודעה לגרמניה הנאצית , שהחדירה תעמולה אנטישמית באמצעות השגרירויות שלה והמוסדות לתרבות גרמנית . ואולם גם אם השפעות גרמניות אלה נבלמו בידי השלטונות בגלל פגיעתן בריבונות המדינות , נשאה האווירה האנטי–יהודית פירות במדיניות גזענית של מניעה הדרגתית של כניסת יהודים שביקשו להימלט מאירופה . כאן לא היה הבדל בין מדינות אירו–אמריקה למדינות אינדואמריקה , גם אם לא היה תיאום ביניהן . מקסיקו , ברזיל , ארגנטינה , צ'ילה , אורוגוואי ומדינות אחרות מנעו כניסת יהודים החל בסוף שנות ה30– של המאה ה20– באמצעות תקנות שהתבססו במובהק על עקרונות גזעניים , ובמקרים לא מעטים נותרו ההוראות בתוקף לפחות עד סוף שנות ה . 40– ואולם המגמות האלה , שהיו מוכרות ליהודים מארצות מוצאם , היו באמל"ט אלימות פחות , ולרוב לא הופעלו כלפי יהודים שכבר היו באותן מדינות . האנטישמיות , שהגיעה לפעמים לרבדים השלטוניים שבידם הסמכות להחליט על קבלת מהגרים , לא מנעה את ביסוסם הכלכלי של היהודים ואת התפתחותם החברתית . וכך עלה בידם לפתח פעילות קהילתית ענפה ולהקים מוסדות רבים שטיפלו בסיפוק צורכיהם החברתיים , הכלכליים והתרבותיים . בסוף המאה ה20– ובראשית המאה ה21– נראה כי הפער בין המגמה הלאומנית הספוגה שנאת זרים לבין זו הליברלית הולך ומתרחב . במחנה הליברלי הולכת ומתחזקת התפיסה המחייבת קיום הבדלים בתוך הפסיפס החברתי של המדינות השונות ומקבלת את היהודים כמו שהם . לעומת זאת ממשיכים חוגים מתוך המחנה הלאומני בעוינות כלפי יהודים עד כדי ביצוע התקפות גופניות עליהם . באחדות ממדינות אמל"ט נוצר שיתוף פעולה בין מחנה זה לבין נציגים של ארצות ערב . שיתוף פעולה זה הביא החל בראשית שנות ה60– לשילוב בין העמדות האנטישמיות של הלאומנים הקתוליים המקומיים לבין ההתנגדות של הערבים לציונות ולמדינת ישראל , שהתבטא גם בעריכת עצרות משותפות . סבורים כי שיתוף פעולה זה הוא שהביא להצלחתה של התקפת הטרור החמורה ביותר נגד יעד יהודי בתולדות יבשת אמריקה כולה , הפיגוע בבניין המוסדות הקהילתיים היהודיים בעיר בואנוס איירס ב18– ביולי 1994 שבו נהרגו 85 ונפצעו מאות . נראה כי יש יסוד לדעה שהיו כאן יוזמה של גורמים איראניים , שיתוף מבצעי של החיזבאללה וסיוע לוגיסטי מקומי של אנשי משטרה וצבא ימניים . מכל מקום , שלטונות הביטחון הארגנטיניים לא נראו להוטים ביותר לחשוף את מבצעי הפיגוע . לאירוע אלים זה , למתקפות האנטי–ישראליות ולגילויי האנטישמיות מצטרף זיכרון המשטרים הצבאיים הרצחניים שהחזיקו ברסן השלטון בברזיל , אורוגוואי , ארגנטינה , צ ' ילה ופרגוואי בין שנות ה60– לשנות ה . 80– כל אלה יוצרים הרגשה של חוסר ביטחון והיא מעמיקה וגוברת בקרב יהודי אמל " ט . התמונה נעשית אף מורכבת יותר אם מוסיפים על הנתונים האלה את השפעת המשבר הכלכלי שפקד בסוף המאה ה20– רבות ממדינות אמל " ט , והוא בלט במיוחד בארגנטינה ופגע במעמד הבינוני כולו וביהודים בכלל זה . התפתחויות אלה פותחות סימני שאלה לגבי עתיד היחסים בחברות הלטינו–אמריקניות בכלל , ובארגנטינה בפרט , ולגבי הקשר בין היהודים לסביבתם . מוצא וארגון קהילתי רוב יהודי אמל"ט הם אשכנזים שמוצאם במרכז אירופה ובמזרחה . אבל יש גם שהגיעו מארצות אגן הים התיכון : מרוקו , מצרים , סוריה , ארץ–ישראל , תורכיה וארצות הבלקאן . בצד המפגש הבין–עדתי שבו ונפגשו היהודים באמל"ט עם התרבות הקתולית האיברית ועם שתי לשונותיה . הפגישה הזאת הביאה ליצירה מחודשת בספרדית ובפורטוגלית כשפות אם , תופעה שהיה מי שכינה אותה "ניאו–ספרדי = ת . " התארגנות היהודים במוסדות קהילתיים נעשתה תחילה על פי ארצות המוצא . המהגרים חיפשו את המאחד אותם מן הבחינה של הלשון , של החוויות מהבית ושל התרבות , ובכללה המסורת . המוצא המשותף גם יצר את התשתית הדרושה להבעת סולידריות . המוסדות הקהילתיים טיפלו במגוון רחב של עניינים ובראש ובראשונה בסיוע למהגרים בשלבי קליטתם הראשונים ובמתן סעד לנזקקים . יחד עם זאת הם עסקו בארגון

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא