|
|
עמוד:149
צרפת . אבל לגורם הרקע הדתי של הצפון–אפריקנים ניתן משקל מוגזם ביותר . מנקודת מבט היסטורית גרידא , היהדות האלג'ירית – שהיתה חלק הארי בהגירה הצפון–אפריקנית לצרפת – היתה נתונה לשלטון קולוניאלי צרפתי ישיר מאז שנת , 1830 ובכך עבר עליה אותו דפוס התבוללות שעבר על זו שבצרפת . בלחצם של מנהיגים יהודיים צרפתיים כאדולף כרמיה נעשו צעדים רבים בכיוון הזה . אלה כללו סגירה של בתי הדין הרבניים ( כבר בשנת , ( 1845 הקמת ועדים מקומיים בהתאם לאותם כללים שהנהיג הסנהדרין של נפוליון בשנת 1805 והחלפת הרבנים הצפון–אפריקניים ברבנים צרפתיים שמונו לכהונתם בידי הרשויות הצרפתיות . נתינת אזרחות צרפתית לכל יהודי אלג'יריה , בשנת , 1870 הביאה עמה בין השאר את חובת השירות בצבא הצרפתי , את הציות לחוק האזרחי הצרפתי , וביטול חוקים יהודיים מושרשים היטב בתחומי הנישואים , הירושה , הגירושים והייבום . וחוץ מזה אלפי היהודים מתוניסיה וממרוקו שהעדיפו לעבור לצרפת במקום לישראל , כבר ידעו מידה ניכרת של מודרניזציה והתבוללות בארצותיהם . בזה היו דומים ליהודי אלג'יריה , אך נבדלו מהם בכך שבדרך כלל הכירו טוב יותר מן האלג'ירים את המסורת ואת המצוות של הדת היהודית . יתר על כן , באורח החיים הדתי של כלל המהגרים מצפון אפריקה לצרפת התחולל שינוי . הוא נעשה מסורתי פחות משהיה בארצות מוצאם . בתחילת שנות ה80– שלחו 8 % בלבד מיהודי מרוקו ותוניסיה את ילדיהם לבתי ספר יומיים יהודיים , בהשוואה ל 14 % – מן היהודים ילידי אלג'יריה ו 11 % – מכלל יהודי צרפת . מכיוון שלא נטו לאידיאליזציה של צרפת , הם טיפחו את הייחוד התרבותי שלהם כ"שחורי רגל , " ועל ידי כך , ניתן לשער בבטחה , סיפקו יהודי צפון אפריקה ליהדות צרפת מעין עירוי " אתני . " אך עדיין נותרת בעינה השאלה : מה אירע ליהדות צרפת הוותיקה שלפני ההגירה מצפון אפריקה ? מדוע גילתה זו עכשיו נכונות לקבל את אותו עירוי של דם חדש , נוכח העובדה שבעבר הלא רחוק כל כך – נאמר בשנות ה – 30– דחו הללו ניסיונות דומים מצד פליטים מזרח–אירופיים , שהביאו עמם לצרפת , אף יותר מהצפון–אפריקנים , מורשת יהודית עשירה ומפותחת ? יהודים מהמגרב שהעדיפו לעבור לצרפת במקום לישראל , כבר ידעו מידה ניכרת של מודרניזציה והתבוללות בארצות מוצאם . בתמונה : תערובת רב-סגנונית בריקודי הורה בקהילה היהודית בבורדו
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|