מגמות ושינויים בתפיסת הזהות היהודית בארצות הברית

עמוד:122

אמריקה בכמה דרכים , שנודעו להן השלכות מתמשכות על הזהות היהודית האמריקנית . היום מפתיע לחשוב על כך שלפני מלחמת העולם השנייה ראתה החברה האמריקנית ביהודים גזע / דת בלתי רצויים . יהודים נחשבו ללא–לבנים ( וכמוהם גם האיטלקים והאירים , ( ועד לקראת סוף שנות ה50– הם נאלצו להתמודד עם אפליה גלויה בדיור , בחינוך ובתעסוקה . לכן היה המאמץ היהודי האמריקני העיקרי במהלך המחצית הראשונה של המאה ה20– מכוון "להיעשות אמריקנים , " לא להיות שונים מאמריקנים אחרים . דרך אחת לבחון את הזהות היהודית האמריקנית היא להתמקד באמריקני 1 ת של היהודים . הדאגה כאן היא לשילובם של מהגרים יהודיים אירופיים ( שבאו לאמריקה בין שנות ה80– של המאה ה19– לשנות ה20– של המאה ה ( 20– ושל צאצאיהם בזרם המרכזי של החברה האמריקנית . חוקרים השוו בין יהודים אמריקניים לקבוצות מוצא אחרות ( כגון איטלקים , אירים ופולנים ) במונחים של אתניות . שימושו כאן של המונח הזה מתכוון לשמירה על מובחנ 1 ת קבוצתית בתחומים כמו דפוסי נישואים , שימוש בשפה והתקבצות גיאוגרפית . אופייני הדבר שעל פי רוב לא נבדק תוכנה של האתניות ( ככל הנראה משום שלא ניתן להשוות בין קבוצות אתניות על סמך מדדים מן הסוג הזה ;( תחת זאת התמקדו המחקרים במידה שבה אפשר להבחין יחסית בין היהודים ( או כל קבוצה אחרת ) לבני שאר " הגזעים הלבנים" מבחינת דפוסי האינטראקציה או ההתקשרות בתוכם . בהשוואה לקבוצות מהגרים אחרות שהגיעו לאמריקה באותו פרק זמן , הממצאים אינם נראים אופייניים . הניתוחים האלה הראו שהיהודים באמריקה שמרו על ייחודם ( כלומר על הגבול בינם לבין האחרים ) גם לאחר שהגיעו להישגים גדולים מאוד ברמה הסוציו–כלכלית . אין זו בדיוק תמונת "הטמיעה הישירה" שחזתה הסוציולוגיה , הצופה כי השכלה גבוהה תוביל להיטמעות מבנית גדולה יותר ועקב כך להתנערות מהזהות היהודית . אך מה משמעותו של הייחוד הזה ? האם יהודי אמריקה נטמעים , אך בקצב אטי יותר בהשוואה לגזעים לבנים אחרים ? או שמא הם נמצאים איכשהו במסלול שונה ? תמונה שונה בתכלית ומעודדת פחות עולה ממחקרים שעסקו במצבה של "יהודי 1 תם" של יהודי אמריקה במרוצת שלושה דורות : המהגרים , ילדיהם ונכדיהם . בניתוחים האלה היתה אופיינית למהגרים היהודיים לאמריקה , על פי רוב , סולידריות אתנית חזקה ( כלומר , חיים בשכונות יהודיות , דיבור בשפות יהודיות , אכילת אוכל יהודי , התחברות עם חברים יהודיים ) וגם שמירה על אורח חיים דתי במידה רבה יותר . אך רמות התנהגות כאלה פחתו והלכו בשני הדורות הבאים . מנקודת המבט הזאת , בראשית המאה ה21– הרוב המכריע של יהודי אמריקה הוא כבר אמריקני לגמרי , אך ייתכן שהוא מאבד יסודות מזהותו היהודית . במה מתבטאת יהודיותם של יהודי אמריקה ? אמריקה עצמה השתנתה , ויחד עמה השתנתה החוויה היהודית . לאמריקה של ימינו אופיינית דרגת אינטגרציה וסובלנות חברתית העומדת בניגוד חריף למצב ששרר בה לפני מלחמת העולם השנייה . היהודים הצליחו באמריקה , והם מוצאים בה את עצמם בטוחים בתוך הזרם המרכזי . כיום יהודי אמריקה אינם מרגישים עוד שיהודיותם עומדת להם לרועץ ושעליהם להשילה מעליהם לטובת קידומם החברתי והכלכלי . להיות יהודי – כעת זה דבר שאינו בעייתי באמריקה . כבר אין שואלים כיצד מתיישבת יהודיות עם אמריקניות ; הסוגיה פשוט ירדה מהפרק . בסביבה החדשה הזאת אין כופים על איש להיות יהודי וגם לא לברוח מיהודיותו . את מקומה של הדינמיקה הישנה , של קבלה מול דחייה או של עמדה תוקפנית כלפי יהודיותו של אדם , תפסה דינמיקה של מציאת משמעות ביהודי 1 ת מול אדישות כלפיה . באמריקה החדשה הזאת שאלת היהודיות היא שאלה שעל כל אחד ואחת לענות עליה אישית , אם יש לו או לה רצון בכך , שכן היא אינה מועלית ואינה נכפית עוד בידי החברה בכללותה . אפשר להתחקות על השינויים האלה באמצעות בחינת התנאים שהובילו לנישואי תערובת בשנות ה , 40– לעומת אלה ששררו בשנות ה . 90– לפני חמישים–שישים שנה היו היהודים מסוגרים בפני הזרם האמריקני המרכזי , והתופעה של "בחור" יהודי שמצא לו "שיקסע" היתה לדימוי סטריאוטיפי לאחת יהודים שומרים על ייחודם גם כשהם מגיעים להישגים גבוהים מאוד . לא נתקיים הצפי הסוציולוגי שהשכלה גבוהה יותר תוביל להיטמעות גדולה יותר . בתמונה : סטודנטית יהודייה . מספר הסטודנטים היהודים באוניברסיטאות ובמוסדות המחקר עולה הרבה על שיעורם באוכלוסייה

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר