תגובות דתיות ביהדות ארצות הברית

עמוד:118

לבית הכנסת במכוניותיהם , בתקווה לפתור בכך את בעיות המרחקים הגדלים והולכים של החיים הפרבריים של המטרופולין המודרני . תכנונם האדריכלי של בתי כנסת אלה , וכמוהם גם של בתי הכנסת האורתודוקסיים המעטים שנבנו בפרברים , היה מודרני והיו בהם מתקנים שונים מאלה שבדגמים הקונוונציונליים יותר של בתי הכנסת . המרכזים הקהילתיים שהוקמו סביב בתי הכנסת הפרבריים ניסו לשחזר בהם את חמימות השכונה היהודית של לב העיר , בתוך שינוי אופיים למוסדות רב–תכליתיים המציעים מגוון רחב של תוכניות ושל מתקנים בצד הטקסים הדתיים . שורה של לחצים מצדה של החברה המרכזית האמריקנית הציבו גם הם אתגרים משלהם . הפמיניזם והנישואים הביןדתיים תבעו תשובה מן הזרמים . הרפורמים , הקונסרבטיבים והאורתודוקסים השתדלו להתאים את עצמם למצבים החדשים בהתאם להבדלים האידיאולוגיים שביניהם . עליית הפופולריות של טקסי בת המצווה , ובכלל זה כמה חלופות שנתקבלו באחדות מהקהילות האורתודוקסיות , היא דוגמה נאה . בשנות ה60– הסוערות של המאה ה20– הגיבו כל הזרמים היהודיים אל אתגרי תרבות הנגד . גידול מספרן של ה"חבורות" ( ר' להלן , ( ועליית הפופולריות של המוזיקה הניאו–חסידית של הרב שלמה קרליבך , משמשים גם הם דוגמה כזו . יהודים בארה"ב היו צריכים לעמוד גם מול ההשלכות הדתיות של שני אירועים עתירי השפעה : השואה שפגעה במאמינים לא פחות מאשר בלא–מאמינים , והקמתה של מדינת ישראל שבה יהודים הם רוב ריבוני . גם השואה וגם הקמת מדינת ישראל נעשו למרכיבים תיאולוגיים וטקסיים חשובים של החיים הדתיים של היהודים באמריקה . תפילות וטקסים מיוחדים הוקדשו גם לשואה וגם להקמתה של מדינת ישראל . האתגר התיאולוגי שעמד לפני האורתודוקסים היה עצום . רבים מרבניהם , אם לא רובם , לא חזו את האירועים העצומים האלה . להפך , רבים מהם עודדו את צאן מרעיתם בשנים שלפני השואה לעמוד בפני הפיתוי של עזיבת אירופה , בין לאמריקה ובין לארץ–ישראל , בטיעון שהחלום האמריקני מוליך למותה של הנשמה היהודית , ואילו המפעל הציוני הוא בגדר כפירה בעיקר , מה גם שהוא מונהג בידי חילונים וסוציאליסטים . יתר על כן , הם הטיפו לעמידה בפני מגמות המודרניזציה שהרחיקו יהודים אירופיים רבים , אם לא את רובם , מן הקהילות היהודיות המסורתיות , והביאום לזניחה של אורחות החיים וההופעה החיצונית של חבריהן , מעשים שהיו לדידם צורה של התבוללות . עקב כך לא נותר אלא חלק מזערי מקהלם ( ארבעה מבין כל חמישה חרדים אירופיים אבדו בשואה , ( וכאשר הגיעו הניצולים המעטים יחסית לאמריקה או לארץ שעמדה להיעשות למדינת ישראל , לא זו בלבד שהיו מוכי–הלם , אלא גם נאלצו להתמודד התמודדות תיאולוגית עם העצה הדתית השגויה שקיבלו מרבניהם . תגובותיהם של האורתודוקסים האלה לבשו צורות שונות . מקצתם טענו כי זוועות השואה היו עונש משמים על "חטאה" של הציונות החילונית . אחרים ראו בשואת אירופה מבוא לנס תחייתה מחדש של ישראל , ראשיתה של גאולה . יתר על כן , רבים מן האורתודוקסים היותר קיצוניים הצליחו , במעין תגובה היסטורית לטעויותיה הטרום–מלחמתיות של הנהגתם הרבנית , להפיח רוח חיים חדשה ( לפחות במובלעות מסוימות ) בדבקותם במסורת הישנה דווקא באמריקה , שקודם לכן היתה הקרקע אצלם לא ידידותית . איש מחוקרי החיים היהודיים באמריקה לא חזה את תחייתה של האורתודוקסיה דווקא שם . הקמת ישראל כאתגר למתנגדי הציונות הקמתה של מדינת ישראל היתה אתגר גם למתנגדי הציונות שבקרב האורתודוקסים , וגם לתנועה הרפורמית , ששללה את היסודות הלאומיים גם ביהדות וגם בציונות . התעלות הנפש על הקמתה של מדינת ישראל הקיפה כמעט את כל המחנה האורתודוקסי . אבל אימוצה של ישראל , העברית והזיקה לעם היהודי היה אף יותר דרמתי בקרב הרפורמים . כל הזרמים ביהדות – להוציא כמה כיסי התנגדות בקרב החרדים הקיצוניים האנטי–ציוניים – מדגישים את הקשר שבין היהדות , העם היהודי וישראל . גם ההתעוררות המחודשת של התודעה היהודית בקרב אלפי יהודים מברית המועצות לשעבר , וגם הניצחון הישראלי ב1967– נוכח מה שנראה כסכנה לעצם קיומה של ישראל , חיזקו את ביטחונם של יהודי אמריקה בייעוד היהודי . בין האורתודוקסים היו שראו כאן סימן לפעמי משיח הקרבים ובאים . הלהט המשיחי בא לידי ביטוי בדרך הבולטת ביותר בשתי קבוצות באורתודוקסיה האמריקנית : הקבוצה האחת היא המושפעים מעמדותיהם של הרב אי"ה קוק ושל בנו , הרב צבי יהודה , שהיה מקורב לגוש אמונים . שניהם ראו בעלייה ובהתיישבות בארץ–ישראל גם ביטוי וגם כלי לגאולה משיחית . רבים מהתומכים הקיצוניים בעמדה הזאת בארצות הברית עלו לישראל והצטרפו למתנחלים . עם הקבוצה האחרת נמנים חסידיו של הרבי השביעי מליובביץ , ' מנחם מנדל שניאורסון . הוא החזיק בדעה שאירועי הזמן – השואה , לידתה של ישראל , הניצחון במלחמת 1967 שהרחיב את גבולות המדינה , נפילתה של ברית המועצות והתעוררות הזהות והכמיהה בלבם של יהודים בתוכה שנחשבו פעם לבנים אובדים לדת היהודית – הם אות לגאולה והם מבשרים כי קרוב בואו של המשיח . אף שמספרם של המושפעים

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר