לודוויג אלעזר זמנהוף

עמוד:91

העולמי , UEA - Universala Esperanto Acosio ) הקיים גם כיום ) וזמנהוף נבחר לנשיא הכבוד שלו . זמנהוף הגה את שפת האספרנטו בתקופה שבה התרחשה תחייתה של השפה העברית . אך בעוד שהעברית המחודשת היתה לשפת הדיבור של יהודים בארץ–ישראל , נועדה יצירתו של זמנהוף – השפה הבינלאומית אספרנטו – לשמש כלי לתקשורת בין בני לאומים שונים . לזמנהוף היתה השפה החדשה לא רק כלי תקשורת , אלא גם כלי להפצת הרעיון של דו–קיום בשלום בין אנשים מתרבויות שונות . רעיונות האחווה הכלל–אנושית והשלום הודגשו במרוצת הזמן דגש רב יותר בפעילותו של זמנהוף . הוא הציע לייסד תנועה שתיקרא "הילליזם" , hilelismo ) על שם הלל הזקן , ( ולאחר מכן קרא לה "הומראניזם" , homaranismo ) מן המילה " אנושות" באספרנטו , ( אך הרעיונות האלה לא זכו לתמיכה נרחבת . זמנהוף לא הסתיר את יהדותו מעולם . בצעירותו היה חבר בתנועת חיבת ציון . ב1901– פרסם חוברת ושמה "פרויקט לפתרון השאלה העברית" ובמשך הזמן קשר את הרעיונות שהעלה שם להילליזם . השפה שבנה זמנהוף היתה קלה ונועדה לחסוך מלומדיה שיעורי דקדוק ותחביר מייגעים : משך הזמן הדרוש להגיע לרמה מסוימת באספרנטו קצר פי שמונה עד עשרה ממשך הזמן הדרוש להגיע לאותה רמה בלימוד שפה לאומית , אנגלית למשל . הסופר לב טולסטוי התפאר במכתב שהוא למד אותה בשעתיים בלבד . סוד הקלות של השפה טמון בעצם היותה מתוכננת . שפות טבעיות התפתחו במשך מאות שנים , לאו דווקא בצורה ההגיונית והפשוטה ביותר . לעומת זאת , ניתן לבנות שפות מתוכננות כך שיהיה בהן המינימום ההכרחי לאפשר את כל עושר ההבעה הנדרש בלי להעמיס על המשתמש כללים מסובכים , יוצאים מן הכלל , הטיות , בניינים וכו . ' האספרנטו נועדה לשמש שפת עזר בינלאומית , שפה שנייה לצד שפות האם . דוברי אספרנטו רבים עדיין רוצים זאת , אבל רבים מסתפקים בכך שהם משתמשים בשפה לצורכי מפגש עם בני עמים אחרים ולימוד על ארצותיהם ותרבויותיהם . אלפי אנשים משתמשים באספרנטו באופן קבוע כדי לתקשר עם אנשים מכל רחבי העולם . קשה להעריך את מספרם של דוברי האספרנטו . ההערכות נעות בין מאות אלפים עד לעשרה מיליונים או יותר , תלוי באיזו רמה מוגדר אדם "דובר השפה . " חוץ מזה יש מכמה מאות עד כמה אלפים של דוברי אספרנטו כשפת אם , שגדלו במשפחות המשתמשות באספרנטו כשפת הדיבור בבית . לפי הערכות של האגודה העולמית לאספרנטו , המבוססות על מכירת ספרי לימוד ועל השתתפות בקורסים לאספרנטו , יותר ממיליון בני אדם דוברים את השפה ברחבי העולם . כדי להמחיש את כושר ההבעה של השפה שיצר , תרגם זמנהוף כמה יצירות מופת , ובהן התנ"ך , לאספרנטו . המגמה הזאת נמשכה אחריו : כיום קיימים באספרנטו עשרות אלפי כרכים של ספרות מתורגמת ומקורית . יש כמה להקות תיאטרון , קבוצות זמר ולהקות רוק המופיעות באספרנטו . בישראל יצאו לאור שתי קלטות טייפ ותקליטור של שירים ישראליים מוכרים שתורגמו לאספרנטו . יצירה של שלום עליכם תורגמה מיידיש לאספרנטו , ומאספרנטו לסינית , ומצאה את דרכה לחומר הקריאה בבית הספר התיכון בסין . יותר ממאה כתבי עת מופיעים בשפת אספרנטו , ותחנות רדיו חשובות מקיימות שידורים קבועים באספרנטו , ובהן רדיו ורשה , הוותיקן ורדיו בייג'ינג . חרף ההישגים האלה לא השיגה השפה את המטרה שהציב זמנהוף . אמנם תנועת האספרנטו זכתה לשגשוג בתקופה שבין מלחמות העולם , אך היא חוסלה כמעט לחלוטין בימי מלחמת העולם השנייה בידי המשטרים הנאצי והסטאליניסטי . בינתיים נראה שהשפה האנגלית החלה למלא בהדרגה את תפקיד השפה הבינלאומית , בשל שילוב של תנאים פוליטיים–היסטוריים ( התפשטות האימפריה הבריטית ) וכלכליים ( העוצמה הכלכלית של ארצות הברית . ( סיבה נוספת לכך היא שלשפה תפקיד רגשי , ושום מדינה מהמדינות הדוברות אנגלית , או שפה פופולרית אחרת , לא תסכים לוותר על השפה שלה – המייצגת תרבות , מורשת וגאווה לאומית . שום פוליטיקאי לא ידגול ברעיון שאין לו הרבה תומכים . בישראל יש כמה מאות דוברי אספרנטו . יש מהם שלמדו את השפה בכוחות עצמם ויש עולים שהביאו עמם את השפה מביתם בחו"ל . יש בארץ אגודה של דוברי אספרנטו , הנקראת האגודה לאספרנטו בישראל ( אל"י . ( היא מקיימת קורסים ללימוד השפה ופעילויות תרבותיות באספרנטו , ומוציאה עיתון צבעוני ושמו Israela Esperantisto ( האספרנטיסט הישראלי . (

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר