יהודים ולא יהודים במונרכיה ההאבסבורגית

עמוד:40

למרות ההתערות התרבותית והכלכלית המרשימה של יהודי וינה , אשר הצמיחה כמה מענקי המדע והתרבות של התקופה המודרנית כגון זיגמונד פרויד , קארל קראוס , ארתור שניצלר וגוסטב מאהלר , הרי מבחינות רבות מערכת הקשרים בין יהודים ובין לא יהודים היתה מתוחה ובעייתית . הופעתו על הבימה הפוליטית הווינאית של "טריבון העם , " קארל לואגר , שהשתמש באנטישמיות ככלי לגיוס תמיכה בקרב המעמד הבינוני התחתון הנוצרי , היתה קו פרשת מים במערכת יחסים זו והעניקה מכובדות לאנטישמיות הפוליטית , דבר שנמנע ממנה במשך רוב המאה ה . 19– בחירתו של לואגר לתפקיד ראש עיריית וינה בין השנים 1897 ל1911– מיסדה את האנטישמיות כמרכיב מרכזי של החיים הציבוריים האוסטריים ושל הקתוליות הפוליטית בפרט . אין זה מקרה שאדולף היטלר , אשר עבר את חניכתו הפוליטית בווינה בשנים , 1913-1907 חלק שבחים מופלגים ללואגר במיין קמפף וסבר שהוא היה הראשון שידע להשתמש באנטישמיות להקמת מפלגת המונים . מהלך חייו של תיאודור הרצל מדגים יפה את מגוון הדילמות , הבחירות וההזדמנויות שעמדו בפני יהודי וינאי בשלהי המאה ה : 19– כיליד הונגריה אשר הגיע לווינה לצורך לימודיו , היה הרצל בזמנים שונים לאומן גרמני החבר באחווה לוחמת סטודנטיאלית ( בורשנשאפט , ( אחד העיתונאים הבכירים באוסטריה ועורך מדור הפיליטונים בעיתון הליברלי רב ההשפעה נויה פרייה פרסה , מחזאי מוערך ומוכר שמחזותיו מוצגים ב " בורגתיאטר " האגדי , אינטלקטואל מלנכולי השוקל הנהגת התנצרות יהודית המונית , ולבסוף מנהיג תנועה לאומית יהודית השואפת להינתקות מוחלטת מהמציאות הפוליטית האוסטרית . העובדה שהרצל הספיק את כל זה במהלך חיים שנמשכו ארבעים וארבע שנים בלבד , ממחישה היטב את מארג התקוות והאכזבות שהציעה וינה ליהודיה ערב מלחמת העולם הראשונה . בניגוד לווינה , הציעה בודפשט ליהודיה יותר תקוות ופחות אכזבות משהציעה כל עיר אחרת במרכז אירופה של אותה תקופה . הבירה השנייה של אוסטריה–הונגריה צמחה בקצב מהיר ביותר במהלך המחצית השנייה של המאה ה . 19– ערב מלחמת העולם היו יהודי בודפשט 225 , 000 איש , כרבע מאוכלוסיית העיר . כמו וינה , נפתחה גם פשט ( החלק המסחרי והגדול של בודפשט ) להשתקעות יהודים רק באמצע המאה יהודי הונגריה היו האלמנט הבורגני הבולט והדינמי ביותר בחברה ההונגרית ומשקלם היה רב במסחר , בתעשייה , בעיתונות , במדע ובתרבות . בתמונה משנת 1900 בקירוב : משפחת זינגר , משפחה יהודית בורגנית טיפוסית בבודפשט

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא