יהודים ולא יהודים במונרכיה ההאבסבורגית

עמוד:37

יהודים ולא יהודים במונרכיה ההאבסבורגית אלון רחמימוב המונרכיה ההאבסבורגית , ששלטה במרחב המרכז אירופי והמזרח האירופי משלהי ימי הביניים ועד שנת , 1918 היתה המסגרת המדינית המורכבת ביותר באירופה ערב מלחמת העולם הראשונה : היו בה אחת עשרה שפות רשמיות "מוכרות" ( ושפות נוספות לא מוכרות כגון יידיש ;( הבדלים כלכליים עצומים בין מזרח הממלכה למערבה ; תרבות עירונית מרתקת וחדשנית לצד מגוון עשיר של מסורות מקומיות ; ובראש הפירמידה בית מלוכה קתולי , שחלש אמנם על אוכלוסייה קתולית של שלושים מיליון בני אדם , אך גם על קיבוצים גדולים של פרוטסטנטים , נוצרים–אורתודוקסים , יוונים–קתולים , יהודים ומוסלמים . ההטרוגניות העצומה של המונרכיה ההאבסבורגית יצרה מערכת יחסים מורכבת ועדינה בין יהודים ובין לא יהודים וסיפקה ליהודים שחיו במסגרתה מרחב גדול ביותר לפיתוח זהותם העצמית . באותה העת לא היה קיים מרחב מהסוג הזה בשום מקום אחר בעולם . בדומה לחברה הלא יהודית , העמידו גם יהודי המונרכיה פסיפס צבעוני ומורכב . יותר משני מיליונים יהודים נמנו באוסטריה–הונגריה במפקד האוכלוסין האחרון שנערך בשנת , 1910 כמעט פי תשעה מאשר מאה וחמישים שנה קודם לכן . היהודים האלה פיתחו , ביטאו ושכללו גישות שונות למסורת ולזהות היהודיות . במזרח המדינה היתה אוכלוסייה של חסידים אדוקים שהכניסה שינויים דרמתיים באופי הפולחן היהודי המסורתי ; במרכזים העירוניים היה אפשר למצוא אורתודוקסיה מודרנית על שלל גווניה והדגשותיה ; תנועת רפורמה דתית רבת השפעה ( בעיקר בהונגריה ;( מסורתיות חילונית אשר התירה ליחיד לברור ולהגדיר בעצמו את משמעות יהדותו , וגם חילונים רבים , שרחקו מהדת אבל לא תמיד ניתקו עצמם מזהותם היהודית ; ולבסוף , תנועה לאומית יהודית ( לא רק ציונית ) אשר ניסחה אלטרנטיבות חדשות נוספות להגדרת הזהות היהודית בעולם המודרני . מורכבות של יהדות המונרכיה ההאבסבורגית אפשר לקבל מושג טוב יותר על מורכבותה של יהדות המונרכיה ההאבסבורגית ועל מגוון אפשרויות הזהות שהציעה באמצעות בחינת תולדות המרכזים היהודיים העיקריים : בצפון מזרח המדינה – בגליציה , בוקובינה ומזרח הונגריה – התגוררה אוכלוסייה יהודית אדוקה , אשר מצאה את עצמה תחת שלטון בית האבסבורג עם חלוקות פולין בשנים 1793 , 1772 ו . 1795– ליהודי מזרח המדינה היה אופייני בעיקר מעמדם הכלכלי הירוד והדבקות בשפת היידיש ובאורח חיים יהודי המקובל במזרח אירופה . מחוזות גליציה ובוקובינה – בחלקה האוסטרי של הממלכה – כללו יישוב יהודי צפוף ביותר שהיו בו ב1910– כ 13 % – מהאוכלוסייה בכללה . כמה מערי השדה הקטנות , כגון ברודי , טרנופול וקולומיאה , היו בעלות רוב יהודי גדול שהגיע עד ל 80 % – מכלל התושבים . למעט בורגנות יהודית בערים המחוזיות , צ'רנוביץ ( בוקובינה , ( למברג / לבוב ( מזרח גליציה ) וקראקוב ( מערב גליציה , ( התגוררו כ 90 % – מיהודי צפון–מזרח המונרכיה בפריפריה הכפרית והתפרנסו ממסחר זעיר וממקצועות תיווך וייצור בקנה מידה זעיר . האזור כלל גם אוכלוסייה חסידית גדולה , שאכלסה כמה מהחצרות הידועות ביותר כגון ויז'ניץ , סאדיגורה וסאטמר . חרף תפיסתם את עצמם כמשמרי המסורת היהודית בטוהרתה , הרי סגנון הפולחן הכריזמטי–מיסטי של החסידים חרג במידה ניכרת מן המסורת הלמדנית–קהילתית שרווחה גם באזור הזה בטרם הופעת החסידות באמצע המאה ה . 18– השלטון האוסטרי מצדו התייחס גם בארצות אירופיות אחרות , שהמבנה שלהן הלם את רעיון מדינת הלאום , כגון צרפת ובריטניה . אך היו גם מבנים פוליטיים שבהם ניטשטשה תחושת הייחוד הזאת . כך היה הדבר באימפריות הרב–לאומיות באירופה ומחוצה לה . באימפריה העותמאנית חיו מיעוטים שונים , בעלי זהות דתית ואתנית שונה מקבוצת הרוב . זה היה המצב גם באימפריה ההאבסבורגית וכן תחת שלטון הצאר הרוסי . גם בארצות הברית , רפובליקה השונה תכלית שינוי מן האימפריות הרב–לאומיות האלה , שרר ריבוי קבוצות ממקורות אתניים שונים , שנבע במקרה הזה מהיותה מדינת הגירה מובהקת . מסיבות שונות אפוא לא תמיד היה מצבם של היהודים במסגרות הפוליטיות של העולם המודרני יוצא דופן באופן מוחלט . גם במדינות הלאום , שהוקמו אחרי תום מלחמת העולם הראשונה במרכז אירופה , ונתנו ביטוי לשאיפה לחלק את העולם על פי עקרון הלאומיות באורח " נקי " ככל האפשר , נותרו מיעוטים שונים . מעמדם של היהודים היה אכן בדרך כלל בעל מאפיינים מיוחדים , אך ההקשר של חיים עם קבוצות אתניות שונות ומיעוטים דתיים נוספים הוא שהכתיב לא אחת את עקרונות קיומם ואת יחסיהם עם סביבתם הלא יהודית .

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר