גישות איסלאמיות בנות ימינו ליהדות, יהודים וישראל

עמוד:32

כך נוצר מצב שבו החלוקה העיקרית שניתן לעשותה במגוון הרחב של גישות בנות ימינו כלפי ישראל , היהודים והיהדות , היא בין ממסדים איסלאמיים ותנועות איסלאמיות א–פוליטיות המשמרות את הגישה המסורתית אך מושפעות גם הן – מי פחות ומי יותר – מעמדות "הרחוב הערבי והמוסלמי , " לקבוצות מיליטנטיות איסלאמיות , שחלק מהן עוסק בטרור פעיל , אם נגד ישראל בלבד ואם נגד המערב ומשטרים מוסלמיים הנחשבים לפשרנים מדי . בשנת 1979 הצטרף גורם נוסף שהחריף את אווירת העוינות כלפי ישראל והיהדות : המהפכה האיסלאמית באיראן . זו הכניסה חלקים גדולים מהקהילה השיעית למעגל האיבה . עד הקמת מדינת ישראל מיעטו אנשי דת שיעיים להתייחס ליהודים והיו עסוקים , כבמרבית ההיסטוריה שלהם , ביחסים הבעייתיים עם הרוב הסוני . גם מנגנוני הפסיקה ההלכתית השיעית , השונים מאלה של הרוב הסוני , הקלו מאוד עשיית שינויים והתאמות לצורכי המדינה באיראן . המהפכה האיסלאמית שינתה באחת את הגישה הזו . הממסד השיעי , שנעשה למנהיגות פוליטית ודתית גם יחד , ובעיקר ח'ומייני , שהנהיג את המהפכה , החדירו לשיעה גישה מיליטנטית שאימצה דוקטרינות אנטי–יהודיות ואנטי–מערביות קונספירטיביות מן העולם הערבי הסוני . מאז המהפכה נעשה הממסד האיסלאמי השולט באיראן למתנגד חריף ביותר של ישראל , בתוך שהוא מנסה להיעשות לגורם מנהיג ב"שחרורה של ירושלים . " מעבר לתמיכה מתמדת בטרור הפלסטיני והשיעי–לבנוני נגד ישראל , החלה איראן השיעית גם במסע אנטי–יהודי חריף באיראן גופא , באמצעות מתן חסות למכחישי השואה וניסיון חוזר להעלות את חיסול ישראל לראש סדר העדיפויות . המתח בין ממסדים איסלאמיים לבין ממשלותיהם , וההתמודדות על היכולת לכוון את הפסיקה למטרות פוליטיות , הולכים ומחריפים ככל שתנועות וארגונים איסלאמיים מציבים אתגרים קשים בפני ממשלות מוסלמיות , כולל שימוש באלימות פוליטית . בתחום הישראלי–היהודי קיבלו ממסדים איסלאמיים חופש פעולה שאין להם כמעט בשום נושא אחר . פסקי הלכה ודרשות יום שישי במסגדים נעשו במה לגישות אנטי–יהודיות ולדמוניזציה לא פוסקת של היהדות , היהודים וישראל , ולעתים אף לכלי לניגוח המשטר באמצעות הביקורת על ישראל או היהודים . ההתקוממויות הפלסטיניות והמעורבות הגדולה של ארגונים איסלאמיים פלסטיניים במהלכן יצרו , בעידוד ממשלות וציבורים , החרפה של הגישה כלפי ישראל והיהדות . זאת גם עם העמקת המעורבות של תנועת ההתנגדות האיסלאמית חמאס , הקשורה בטבורה לאחים המוסלמים , בהתקוממות . ממסדים איסלאמיים ברוב ארצות העולם הערבי , ולאחר מכן גם בעולם המוסלמי , החלו לפסוק בצורה נחרצת הלכות התומכות בפיגועי "ההתאבדות" נגד אזרחים ישראליים , ובמקרה של ארגוני הג'יהאד העולמי היתה גם פסיקה שתמכה בפיגועים שנעשו נגד יעדים יהודיים בעולם , כגון בתי הכנסת בתוניס ובאיסטנבול . התמיכה היהודית בעולם במדינת ישראל והקשר בין ישראל לארצות הברית החריפו את האיבה המוסלמית ליהדות . בעשור האחרון יש הרואים בה גורם המנסה להשתלט על העולם , שולט בארצות הברית , וכובש אכזר . הכיבוש האמריקני בעיראק ב2003– הביא ממסדים איסלאמיים שונים להיענות ביתר שאת לזעם ברחוב המוסלמי ולעמדות קיצוניות של ארגוני הג'יהאד העולמי . ראש הפקולטה לשריעה באוניברסיטת אל–אזהר שבמצרים הגדיל לעשות באוגוסט 2005 בריאיון לטלוויזיה הסעודית , כאשר הכריז כי "אין כל ספק שלפיגועי ה11– בספטמבר 2001 בארצות הברית לא היה כל קשר שהוא לערבים או מוסלמים ... אני מאמין כי יד ציונית מלוכלכת ביצעה את הפיגועים , ולפתע אנו הואשמנו בפשע בינלאומי על בסיס אסופה של שקרים . " חשיבה קונספירטיבית זו , הגוברת בראשית המאה ה21– בעידודם של ממסדים איסלאמיים , רואה ב"יהדות העולמית" ובישראל את "כוחות השחור" המסוגלים לכל דבר . גם תנועות איסלאמיות לא אלימות , ובראשן האחים המוסלמים , שותפות לתפיסות הקונספירציה היהודית העולמית . ישראל אינה רק אויב הכובש "קרקע מוסלמית , " מדינה שנגדה חובה לנהל ג'יהאד , אלא היא ביטוי של המזימה היהודית להשתלט על העולם כולו . ארגונים רבים , כמו גם חכמי הלכה בממסדים איסלאמיים , וללא התנגדות מצד ממשלות ערביות ומוסלמיות , אימצו את גישת "היהדות הבוגדנית" שאינה זוכרת חסד נעורים לעולם המוסלמי שקלט אותה לאחר גירוש ספרד והעניק לה אז חופש פעולה ושגשוג . אידיאולוגים ואנשי דת החלו להשתמש בשיח אנטי–יהודי חריף שמבוסס הן על פסוקי קוראן והן על כתובים מן התלמוד והמשנה כדי להוכיח את בוגדנותם של היהודים "הטבועה בהם משחר ההיסטוריה . " הם מאמצים את הגישה שפיתחה תנועת חמאס ולפיה ארץ–ישראל כולה היא בבחינת הקדש ( ואקף ) מוסלמי . כך יוצא המאבק הישראלי–פלסטיני מתחומי מסגד אל–אקצא אל תחום ירושלים כולה , ומשם לתחום ארץ–ישראל כולה , כשחזור היסטורי של מסעי הצלב ועם התקווה לשחזר גם את הניצחון ההיסטורי על הצלבנים . הסכסוך הישראלי–ערבי–פלסטיני נהפך לסכסוך יהודיאיסלאמי גם במדינות מוסלמיות שלא היה להן דבר עם ישראל ואשר לא היו בהן קהילות יהודיות . נוסף על כך צמחה בשלהי המאה ה20– דוקטרינת הג'יהאד העולמי , והארגונים הדוגלים בו , כגון אל–קאעדה , נוטים לפסול ללא פשרות כל מי שמתנגד להשקפותיהם – מוסלמים , סונים חילוניים , ממשלות לאומיות ,

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר