נוצרים ציונים

עמוד:21

נוצרים ציונים דוד כ"ץ ציונות נוצרית היא תיאולוגיה פרוטסטנטית הדוגלת בשיבתם של יהודים לארץ–ישראל במובן ממשי ופיזי ביותר , בעיקר כדבר העשוי להכין או לבשר את בואו של ישוע בשנית . אמונה בשיבת ציון מצאה לה ביטוי בכתביהם של התיאולוגים הראשונים של הרפורמציה , אבל ל % דמת הבמה עלה העניין הזה באנגליה של המאה ה . 17– בזמן ההוא היתה מקובלת שם ההשערה כי המשיח הנוצרי יופיע רק אחרי שהיהודים יופצו לארבע כנפות תבל , ששתיים מהן אמורות להיות אנגליה וארץישראל . ההשקפה הזאת מילאה אפוא תפקיד חשוב כשניתנה , בשנת , 1655 רשות ליהודים לשוב ולהתגורר באנגליה , בימיו של אוליבר קרומוול . במילינריזם מן הסוג הזה חלה ירידה בשלהי המאה ה17– ובמאה ה , 18– אבל הוא נתחדש בתקופת המהפכה הצרפתית , כאשר דמויות רדיקליות ופופולריות כדוגמת ריצ'רד בראד'רס וג'ואנה סאותקוט אימצו להם את הנושא הזה . עם שקיעתה של ההתלהבות המהפכנית , בראשית המאה ה , 19– שקע גם העניין בציונות הנוצרית . בכל אופן , בשלהי המאה ה19– פיתח ג'ון נלסון דרבי תפיסה חדשה של ההיסטוריה של המין האנושי , שלפיה היה כל הזמן שמאז הבריאה מחולק ב'חלוקה אלוהית' לתקופות מובהקות , ולפני בואה של התקופה הסופית ימירו יהודים את דתם וישובו לציון . פרשנות זו של דרבי לכתבי הקודש זכתה להשפעה עצומה ושימשה בסיס להתפתחותו של הפונדמנטליזם בארצות הברית בראשית המאה שלאחר מכן . אף שמלכתחילה הם היו עוינים לתנועה הציונית ולמדינת ישראל עם היווסדה , הרי , לפחות מאז מלחמת ששת הימים , מקבלים הפונדמנטליסטים את הציונות כחלק מן התוכנית האלוהית של הבורא . ניתן לתאר לפחות 20 % מן האוכלוסייה של ארצות הברית כ'נוצרים שהמסמך הזה הוא צעד חשוב של נטילת אחריות מצד הכנסייה בעניין יחסה ליהודים , והיו שזעמו וטענו שהמסמך ממעיט באשמתה של הכנסייה כגוף בהפצת דעות אנטי–יהודיות , ומתנער לחלוטין ממעורבותה באנטישמיות מודרנית . מה היתה תרומת היהודים לשיפור היחסים שבינם ובין האפיפיורות ? בשיח היהודי אפשר למצוא רק מעט התייחסויות לשינויים שהתחוללו בוותיקן . יש שיתלו זאת בעובדה שאין ליהודים גוף מרכזי מייצג , אחרים יאמרו שזמן רב יידרש עד שפצעים של מאות שנים יגלידו . יש הכופרים בכך שהתחולל שינוי אמיתי בכנסייה , ויש שיאמרו שארגונים יהודיים שונים רוצים להמשיך וליהנות מהיתרונות שמביא מעמד הצד הסובל , גם כשאין לכך ביסוס במציאות . בכל זאת ניתן להורות על דרכים שונות שבהן הביעו גופים יהודיים הכרה בשינויים . בין השאר יש לציין את המספר הרב של המפגשים הבין–דתיים ברמות שונות שנערכו ונערכים , את כינון היחסים הדיפלומטיים בין מדינת ישראל לוותיקן , את הפגישות החוזרות ונשנות של הרבנים הראשיים לישראל עם האפיפיור , ואת פרסום המנשר " דברו אמת" בשנת , 2000 שנחתם , וממשיך להיחתם , בידי רבנים ואנשי אקדמיה יהודיים , הקוראים ליהודים לשנות אף הם את גישתם אל הנצרות ולהכיר בצעדי הפיוס של הכנסייה . אמנם ספק אם יהודים שאינם מאמינים יכולים לחתום על המנשר הזה , מכל מקום , יש בו תשובה יהודית מעניינת לצעדי הכנסייה . רק העתיד יראה אם קריאת הפיוס הזאת תזכה לתהודה ממשית בעולם היהודי . יוחנן פאולוס השני הביא להכרת הווותיקן בישראל בשנת . 1993 בתמונה : בביקורו בישראל בשנת 2000

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא