|
|
עמוד:12
המזמורים שבספר תהליכו באים כמה שירים חכמתיים , כגון פרקים ל"ז ; מ " ט ; ע " ג . אך בסך הכול שירים אלה הם מיעוט קטן בתוך הספר . מקום לעצמה קובעת לה גם השירה הנבואית . חלק ניכר מספרי הנביאים כתוב כדברי שיר ; ויש בהם , כפי שעוד נראה , יסודות רבים של השירה המזמורית ; אך עיקרה של הנבואה עומד על היותה דבר האל לאדם או דברו של אדם הנחשב לשליח האל , וזו אינה מהותה של השירה המזמורית . בספר תהלים באים אך מעט מאמרים בנוסח נבואי , והם בחזקת יוצא מן הכלל המאשר את הכלל . גם על כך ידובר בהמשך . ומן הראוי להזכיר כאן עוד סוג אחד של שירה מקראית . אלה הן הברכות לאבות ולשבטים , כגון ברכת נח לבניו ( בר ' ט' , ( 27-25 ברכת יצחק ליעקב ולעשו ( בר ' כ " ז , ( 40-39 , 29-28 ברכת יעקב לבניו ( בר ' מ " ח ; 16-15 מ " ט , ( 27-2 ברכת הכהנים לעם ( במ ' ו ' , ( 26-24 ברכות בלעם ( במ ' כ " ג , 24-18 , 10-7 כ " ד , ( 24-20 , 19-15 , 9-3 וברכת משה לשבטים ( דב ' ל"ג . ( 29-2 על ידן ראוי למנות את השירות הקצרות - לארון ( במ ' י ' , ( 26-25 לבאר ( במ ' כ " א , ( 18-17 שירת המושלים ( במ ' כ " א ( 30-27 ודבר יהושע למאורות ( יהושע י ' . ( 13-12 דברי השיר הללו הם סוג בפני עצמו . וניכר שהם עומדים על האמונה בכוח פעולתה של המילה : יצחק אינו יכול לחזור בו מן הברכה המוטעית ליעקב , ועל בלעם ידעו : "אשר תברך מבורך ואשר תאור יואר " ( במ ' כ " ב . ( 6 זוהי שירה עתיקה שהייתה לה זיקה אל המאגיה . בכך לא נתמצו עדיין סוגי השירה המקראית . יתר על כן , ישנן שירות שקשה לשייך אותן לסוג כלשהו ; כך למשל שירת 'האזינו ' ( דב ' ל"ב ;( 43-1 יש בה אספקטים של אפוס ( פס ' , ( 14-7 מליצות מספרות החכמה ( כגון בפס ' , ( 6 , 5 , 2 תוכחה וחזון עתיד מטיפוס הנבואה ( פס ' 20 ואילךגי ואפשר שכל כוחה ויופיה של שירה זו באים לה ממהותה , שהיא מתעלה על כל סיווג - הן זה שבא מקטגוריות יצירה של הקדמונים , הן זה שנעשה בידי חוקרי המקרא החדשים . עיקר השירה המזמורית נתון בספר תהלים . אך אין הוא ממצה את הסוג הספרותי הזה . יש מזמורים הנתונים בתוך הספרות ההיסטורית ובפרוזה הנבואית , כגון שירת חנה ( שמ " א ב ' , ( 10-1 תפילת חזקיהו ( יש ' ל"ח ( 20-9 ותפילת יונה ( יונה ב ' . ( 10-1 שלוש אלה נתחבו , ככל הנראה , ביד שנייה אל תוך הסיפורים . המסורת הספרותית של שיבוץ מזמורים אל תוך הסיפור או ההיסטוריה הלכה ונמשכה בספרות של בית שני , והיא מצויה הן בתוספות לספרים מקראיים , כגון דניאל ( ג ' 24 ואילך בתה " ש ובתרגום תיאודוטיון , ( הן בספרות החיצונית שנשתמרה ביוונית 3 חולק אני על עמיתי אבי הורביץ בשאלת 'אמות מידה לשוניות לזיהוי מזמורי החכמה ; ' ראה ; א ' הורביץ , שקיעי חכמה בספר תהלים - עיוני לשון וסגנון , ירושלים תשנ '' J . H . Tigay , Deuteronomy ( The JPS Torah Commentary ) , Philadelphia 1996 , 508-513 , 545-546 4
|
|