|
|
עמוד:13
מסגרת הדיון - סוגיות עיקריות אף על פי שהחברה האזרחית בישראל עדיין מצויה בתהליכי התהוות והיא רוויה סתירות וקשיים , עד כה היא זכתה לתשומת לב מעטה מחוקרי הפוליטיקה הישראלית . החוקרים נדרשו בעיקר ליציבותה של החברה . כיצד שרדו מבנים ומוסדות שהתגבשו בתקופת היישוב גם לאחר כינון מדינת ישראל . ההסברים המקובלים תלו את ההמשכיות בחיוניות הערכים הלאומיים ( הורוביץ וליסק : 1977 , איזנשטדט , ( 1967 או בשליטתן של האליטות במדינה ובחברה ( שפירא . ( 1989 , החברה הישראלית , לדברי החוקרים , היתה שבויה בכבלים של מפלגות פוליטיות שסיפקו לה מרחב מחיה מצומצם ומנעו ממנה , למעשה אם לא להלכה , להיות בת פלוגתא לשלטון ( גל נור . ( 1985 , כושר ההיגוי של המדינה , שהתעצם מאוד בשנים הראשונות לקיומה , בא על חשבון חיוניותה של החברה האזרחית . שמקורם בהסדרים שהיו מקובלים זה דורות וקשה לשנותם . חברת המהגרים יוצרת קיטוב , פילוג , חוסר סובלנות ואולי טינה הדדית , אבל בגיוון החברתי טמונה גם ברכה כשאנשים נפגשים עם אחרים השונים מהם ולומדים להכירם . כשחברה נמצאת בסכסוך עמוק אין היא פנויה לעסוק בנושאים " אזרחיים , " אבל דווקא הסכסוך הוא שיכול לאחות את הקרעים וליישר את ההדורים . הוא שיכול ליצור את המכנה המשותף שבלעדיו לא קמה חברה אזרחית . את הדמוקרטיה בישראל ביקרו אלו שראו בה מסרוה להפעלת כוח ( שפירא , ( 1977 , אלו שראו בה אמצעי לביצור מעמדן של האליטות האשכנזיות ( סבירסקי ( 1981 , ואלו שראו בה מכשיר לקידום האינטרסים של העם היהודי . ( Peied , 1992 ) אם החוקרים האלה אמנם חשפו את פרצופה האמיתי של הדמוקרטיה הישראלית , אין סיכוי לחברה שהיא אזרחית . עם זאת , עצם קיום המסגרת הפורמלית והמשכיות המוסדות השלטוניים ( ובכלל זה בחירות עונתיות וחופש התארגנות ) מציבים מסגרת תומכת לחברה אזרחית . באיזה מסלול מתנהלת החברה האזרחית בישראל - זו השאלה העיקרית של החיבור הזה .
|
|