|
|
עמוד:13
ילדיהם לבית ספר זה , שילמו להורים riK הכסף , שיכלו הילדים האלה להרוויח לשם כלכלתם . במוסד השני , לנערות , למדו חמישים נערות - תפירה , מעט תפילות ומעט חשבון . במשך כל המאה ה 9 ו היה מאבק חריף בין כל מי שניסה לחדש במערכת החינוך היהודי לבין נציגי "היישוב הישן" בירושלים , אך ליוזמתו של אלברט כהן לא הייתה ההתנגדות חזקה כל כך . חוקרים הציעו לכך הסברים אחדים , כגון : אלברט כהן היה דיפלומט ולכן השכיל להקים ועד , שכלל רבנים אשכנזים וספרדים , שישגיחו , כביכול , על המוסד הזה וייווכחו לדעת , שבעצם זהו לא יותר מ"תלמוד תורה" בתוספת קטנה של לימודי חול , ובעיקר - לימוד מלאכה . אחרים טוענים , שרוב הילדים באו מבתים עניים - להורים לא היה כסף להשכיל את בניהם , ולכן הם לא התנגדו כל כך למוסדות של כהן . שנה לאחר מכן , ב , 1855 נכנס לפעולה הפילנטרופ היהודי משה מונטיפיורי . ( 1885- 1784 ) היה זה ביקורו הרביעי בארץ ישראל , ובו קנה את האדמות , שאחר כך ( ב ( 1860 בנו עליהן את השכונה "משכנות שאננים . " את הכסף לאדמות אלה קיבל מיהודה טורא , ( 1854-1775 ) נדבן יהודי בארצות הברית . כאשר הגיע מונטיפיורי לירושלים בלוויית מזכירו אליעזר הלוי , ( 1888- 1809 ) שידע עברית , שיכנע אותו המזכיר , שכדאי לעשות משהו גם לטובת החינוך . מונטיפיורי החליט לפעול לטובת חינוך הבנות . מדוע דווקא בנות ? מפני שהחרדים לא התנגדו כל כך לחינוך הבנות ( דרך אגב , כך היה גם באירופה עד מלחמת העולם השנייה . בנות של " חסידים" למדו בבתי הספר הציבוריים , אולם הבנים קיבלו רק חינוך מסורתי דתי . ( מונטיפיורי החליט לפתוח מוסד , שבו ילמדו את הבנות תפירה , רקמה , מלאכות בית , וגם קצת חשבון . כאשר נפתח מוסד זה בירושלים ( בשנת , ( 1855 ביקרו בו 140 נערות . 400 נוספות , שביקשו להירשם , לא התקבלו , כי לא היו תנאים לכך . אליעזר הלוי סיפר בזיכרונותיו , שבשנת 1856 הגיעה מחנכת מאנגליה ושיבחה מאוד את המוסד החינוכי הזה . לעומת זאת , לודויג פרנקל , שהזכרתיו לעיל , ביקר קשות את "תלמודי התורה" בירושלים וגם את המוסד הזה . אבל כבר ציינתי לעיל , שהיה לו אינטרס ברור
|
|