|
|
עמוד:9
פומבי ' . ואכן , הזמן הגיע , והננו מגישים תעודה ייחודית זאת לעיונם של הקוראים . שבע מחברות נותרו בעיזבונה , שרצף שנות היכתבן קטוע שש פעמים . אין פרקי יומן משנת 1922 ומן השנים 1936-1933 ומ 1938 ו , 1940 ואין יומנים מן השנים , 1948-1944 וכן משנת . 1960 יומן הילדות והנעורים שלה , תחילתו באוקטובר , 1921 בקובנה , בהיותה בת עשר , ויומני בגרותה סופם ביולי , 1966 בישראל . הכול כתוב עברית . יומני הילדות והנערות בכתיב ובסגנון משובשים , אך בתחושת שליחות נחושה להיות סופרת עבריה . בין שאר שגיאות כתיב וסגנון , היא טועה , למשל , ביומני הנעורים בשימוש המילים "מעולם" ו"לעולם , " או במילות יחס שונות , כגון "הלכתי על קונצרט , " במקום "לקונצרט" - תרגום מילולי מרוסית . שגיאות סגנון אלו לא תוקנו בספר זה , ולו כדי שהקורא יחוש איך הולך ומשתבח סגנונה משנה לשנה , עד היותו לגבישי ואישי שלה . ברשימה מן ה , 3 . 9 . 26 בהיותה נערה בת , 15 היא כותבת -.מצבו הרע של הסופר העברי אינו סוד בשבילי . עוניו ואי פרסומו זוהי מעשייה ישנה . לכתוב לא עברית , אחת היא בשבילי כאילו לא לכתוב לגמרי : ובכל זאת אני רוצה להיות סופרת , בכל זאת בזה אני תולה את עתידי ואת כל חיי , זוהי מטרתי היחידה ... והיא מגשימה את מטרתה זאת בהווייה טעונת טראומות אישיות , שאינן מרפות ממנה מאז ימי ילדותה ועד אחריתה , שאחת מהן - מחלת הרוח של אביה , המעוררת בה , בין שאר סיוטים , את הפחד שמא מחלה זו היא תורשתית , והיא מתעדת את חרדותיה אלו הן בספרה האוטוביוגראפי " והוא האור" והן ביומניה . וטראומה אחרת , ואפשר שהיא נזונה מקודמתה - אי יכולתה להגשים את עצמה כאישה . בהיותה בת 16 היא רושמת ביומנה : ( 21 . 10 . 27 ) אני חושבת ששני המוטיבים העיקריים של חיי , של הווייתי , הם האהבה והיצירה . ואולם בין שני אלה יש עוד הרבה והרבה מנגינות חשובות מאוד , אותן אני שומעת לעת עתה מרחוק . אבל הן תתקרבנה . תהיינה .
|
|