|
|
עמוד:13
משתעשעים במשחקי מזל . מספר חנויות קטנות צמודות בטורים : בגדים , צמר , בתי כל בו קטנים , דברי מתיקה , ספרים . בשעות הבוקר הן שוממות בדרך כלל . רק חנויות הירקות מלאות קונים , בעיקר לקראת סוף השבוע . חנות "אחא" במרכז החדש גם היא דלת מבחר , וכל הרגליים מובילות ל"משביר לצרכן . " זוהי החנות הגדולה היחידה , מה שנקרא בלע"ז , Store יפה וממוזגת אוויר , ויחסית אפשר למצוא בה את אשר מחפשים . כאשר אתה מסתובב במרכז בשעות הבוקר אתה חש באווירה של נירוונה או שלווה ( ההגדרה מותנית בזווית הראיה . ( החנויות נפתחות באיחור . מעטים מאוד יוצאים ובאים . לקראת הצהריים גוברת התנועה , אך יש עדיין תחושה של חוסר התרחשות . אחר הצהריים משתנה התמונה . הכיכר מתמלאת בני אדם ממהרים , בתי הקפה עמוסים , החנויות מתמלאות , שאון באוויר . אפשר לפגוש הרבה מכרים בדרכם לדואר , לחנות , לבנק . לפעמים , אחרי מספר ימים ללא פגישת מכרים , אני יוצאת לסיור אחר הצהריים בתואנה של קניית עט , גרביים וכדומה , ואז נפגשת בידידים ומודעים , מקבלת אינפורמציה על המתרחש , ובכוחות מחודשים חוזרת לביתי . בשבת הרחבה "מתה" לחלוטין , שכן האיזור הוא עסקי בלבד ואיש אינו חוצה אותו בימי שבתון . הכביש הראשי המוביל לטיולים עוקף את הלב המסחרי הזה , כך שמיום שישי אחר הצהריים עד שבת לפנות ערב הדממה שורה בו . אפילו בתי הקפה סגורים כולם ) . כך גם מעט המסעדות שבעיר . אם חפצת לאכול במסעדה בשבת , ונקעה נפשך מהםטייק או ההמבורגר של "פונדק החרמון , " יהיה עליך לנסוע למטולה . ( רק במוצאי שבת מתעוררת הרחבה לחיים . בתי הקפה נפתחים לתיירים מהקיבוצים ולנוער המקומי , המשוטט ומחפש לעצמו תעסוקה , כמו בכל עיר אחרת בארצנו . כמו כן נמצאים במרכז אזורי מגורים חדשים בעלי רמה גבוהה משאר אזורי העיר . כאן מרוכזות דירות הבעלות הפרטית . דיור של "עמידר" כמעט שאינו בנמצא . כאן ישנם בתי "הכוכבים , " שעוד לפני מספר שנים היו המלה האחרונה בתרבות הדיור , כאן
|
|