הקדמה

עמוד:9

הקדמה חיבורים המתארים מציאות כלשהי מתחלקים לשלושה סוגים עיקריים : מדעיים מחקריים , תיעודיים , אישיים םובייקטיביים . בחיבורי זה אני מנסה לשבור חלוקה זו . במשך תקופת שהותי בקריית שמונה - בשנים - 1985-1980 אספתי נתונים פורמליים ועקבתי באופן שיטתי אחר אירועים מתמשכים , אך גם חייתי עם משפחתי כתושבת מקומית במלוא המעורבות האפשרית . מיומנותי כאנתרופולוגית חברתית מאפשרת לי לעשות שימוש באירועי היומיום שבהם צפיתי והשתתפתי , ואילו נסיונותי הפרטיים מאירים חלק מההכללות הסוציולוגיות שאני עושה . עם זאת אינני מתכחשת למגמתיות אפשרית בהצגתם של אירועים מסוימים , כתוצאה מהעובדה שאני ובני ביתי נשאנו בתוצאות של אחדים מהם . נראה לי שהשילוב של ידע הנשאב בדרכים מדעיות מקובלות עם נסיון אישי הוא מפרה ומאפשר תמונה חיה ושלמה של המציאות המוצגת . הספר בנוי סביב שני צירים : א . נתונים פורמליים ( מה שנקרא בעגה המקצועית "נתונים קשים , ( " אשר חלקם ידועים למדי . ב . אינפורמציה שנאספה תוך התנסות ומעורבות אישית . מבנה כזה תכליתו היא , ראשית , להאיר באופן לא סכמטי את היישוב קריית שמונה ; לתארו לא רק דרך נתונים פורמליים אלא כמקום חי ונושם , אך לספק תמונה שאיננה רק אישית . שנית , להדגיש את הפער בין הגלוי והמכוסה , בין החשוף כלפי חוץ לבין רבדים נוספים ומורכבים יותר של המציאות . מטרתו העיקרית של הספר היא להזמין את הקורא להציץ אל מעבר לכותרות של עיתונים ודו"חות משרדיים , ולהכיר קהילה נושמת ותוססת , עם קשיים וכשלונות , אך גם עם הרבה יופי וייחוד . כמקובל בספרות אנתרופולוגית , שיניתי את שמות האנשים , ולעיתים גם מספר פרטים ביוגרפיים , למען לא יזוהו בקלות - להוציא דמויות ציבוריות כמו פרופ' פדה ולובה אליאב , הנמצאים ממילא באור הזרקורים . גם אליהו המצרי - דמות ידועה בקריית שמונה - מופיע בשמו המלא , על פי הסכמתו .

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר