|
עמוד:14
מז , כס ) . ניתן להניח שמי שחיבר את הסיפור על אברהם ועבדו חשש שקהלו לא ידע בדיוק מה משמעותה של הנחת היד תחת הירך , בעוד שמחבר סיפור יעקב לא חשש , ובמקרה כזה , יכול ההבדל להיות אחד הסימנים לאיחורו היחסי של בראשית כד 5. אבל ניתן להניח , לפחות תיאורטית , גם את ההיפך , שמחברו של סיפור יעקב כבר לא ידע בדיוק מה פירושו של ביטוי זה . שתי האפשרויות הללו ניצבות בפנינו ברוב המקרים , אם לא בכולם . קשה , ואולי לא ניתן כלל , להכריע אם אמנם המחבר המקראי מנע מאיתנו את הסברי החוק , המנהג או המסורת שביסוד העלילות , משום שהחליט במודע כי פרטים אלה אינם חשובים לעיקר משמעותו של הסיפור ולקחיו , והוא לא רצה להסיח את הדעת ממגמותיו העיקריות , או שאולי נמנע מהסברת הפרטים ומהרחבתם מפני שהוא עצמו כבר לא התמצא בהם . בעניין זה , הוא העביר את הסיפור כפי שמצאו , ממניעים ומשיקולים שונים . יתכן שבחלק מן הסיפורים נכונה האפשרות הראשונה ובחלקם האפשרות השניה . ככלל , אני נוטה לקבל את האפשרות הראשונה , כלומר , שפעל כאן שיקול מודע . דוגמאות שונות , כגון זו שבסיפור הברכה והקללה , עשויות להעיר שהמחבר נמנע במתכוון מתיאורים מפורטים של הווי , כדי שלא יוגבל מרחב מחייתם של הסיפורים 6. דומני , שהדיון העוסק בדוגמאות המוצגות בפרקי העיון עשוי לאשש העדפה זו . בסיפור על יעקב בבית - אל ( בר' כח , י - כב ) מבצע יעקב פעולות שאופיין הפולחני מסתבר כמעט מאליו . את האבן אשר היתה מונחת למראשותיו הוא מניח כמצבה ויוצק שמן על ראשה . הוא נודר נדר אשר לשונו ומרכיבו מושתתים , כנראה , על נוסחה קבועה 7, והוא מתחייב לעשות את המקום לבית אלהים ולתת בקביעות מעשרות לאלהיו . כל אלה מעניקים לסיפור עור מימד . נוסף על החלום וההבטחה הניתנת בו , הכוללים את המסר העיקרי , אנו נרמזים על כך שיעקב הוא גם מייסדו של פולחן קבוע , שמקומו בית - אל . בכך נעשה אפוא הסיפור למסמך המכיל בסיס מתועד לתולדות קדושתו של המקום 8. קריאה זהירה עשויה להעמידנו על כך . אך אפשר שקיימת גם זיקה בין סיפור זה ובין אפוסים כנעניים המספרים על ייסוד מקדשים . זיקה כזאת עשויה להתגלות באמצעות ביטויים ותיאורי פעולות שיש ביניהם קרבה 9. הכרת עומק הקשרים שבין מסורות ישראליות - צפוניות ובין תרבות כנען , נוסף על ערכה העצמי , תוכל לתרום להבנת צדדים נוספים בסיפור , שלא באו לביטוי גלוי . אבל העובדה היא שבמישור הגלוי - נותרים כל יסודות הפולחן המשוקעים בסיפור זה כתיאור של מעשה חד פעמי וייחורי . הדמיון בין סיפורי המקרא ובין יצירות מן המזרח הקדום פנים רבות לו .
|
|