|
עמוד:9
הפרק הראשון בעיוני מנסה להצביע על קוטביות בסיסית , הקיימת בחלק ניכר מסיפורי המקרא : מצד אחד , מונח ביסורם סיפור פשוט , שעל עלילתו הבסיסית ניתן להתחקות בקלות יחסית . מצד שני , מתגלים בטכסט קשיים : כפילויות , סתירות ופרטים שונים שאינם עולים בקנה אחד ומכבידים על זרימתו החלקה . במקרים רבים הסיבה היא בכך שהסיפור מורכב מרבדים שונים : סיפור עתיק , שיסודו במסורת עתיקה , נתפס על ידי מחברים מאוחרים כחומר שרצוי לצקת לתוכו משמעויות ולקחים שמעבר למסריו הפשוטים והבסיסיים . מחברים אלה צירפו אל תוכנו התפתחות עלילתית שמקורה במסורת אחרת ובסיפור אחר , כדי שהסיפור בהרכבו החדש יתאים לתפיסה או לתמונה ייחודית , התואמת את ראייתם . אם , למשל , נוצר סיפור סביב מסורת על ביקור שזכה בו אבי המשפחה , ובביקור זה של ישות אלהית נתבשר על הולדת בנו , ניצל מחבר מאוחר את הסיפור וצירף לאותו ביקור תכנים נוספים . הסיפור הראשוני הציג את האב הקדמון כאישיות שזכתה לקרבה וליחס מיוחד מצד האל . אך המחבר המאוחר יצא מנקודת מוצא שלא הסתפקה עור בכך . על פי תפיסתו , היה צורך שהאב הקדמון , שבימיו כבר הפך להיות אבי האומה , יתגלה גם כאדם שהאל משתפו לא רק במה שנוגע לגורלו האישי , אלא גם במהלכים היסטוריים משמעותיים שהוא מתכנן . לכן צירף המחבר המאוחר לסיפור הביקור - סיפור על ביקור אחר , שבו נתבשר האב הקדמון על הגורל הצפוי לאנשי סדום ועמורה הרשעים . על ידי צירופן של שתי מסורות - סיפורים למסורת אחת , יוצא שלא רק תוכן הבשורה הוא המקבל מימד עמוק בהרבה , אלא גם דמותו של האב הקדמון , שכן , מצירופם של שני תכני הביקורים נוצר גם עימות בין שניהם : האושר הפרטי נמצא מתעמת עם הגורל ההרסני הצפוי לחלק מן האנושות . במצב זה זונח האב הקדמון את השמחה על התגשמות תקוותיו האישיות , והוא מתמסר למאבק על דרכי הפעלת הצדק האלהי . הקריאה הביקורתית של הסיפור על הביקור האלהי באלוני ממרא ( בר' יח ) כרוכה אפוא בתהליך של גילוי . בסופו של תהליך זה יתגלו הרבדים השונים שמהם מורכב הסיפור . עם כל רובד נוסף , הצטרף לסיפור מימד משמעותי נוסף . בסיפורים השונים שהבאתי בפרק זה , שנויה הגדרתם המדויקת של הרבדים במחלוקת . החלוקה שהצעתי אינה מקובלת לפחות על חלק מן החוקרים . אולם מטרת הניתוח איננה עצם העיסוק במקורות הטכסט ורבדיו , אלא הצבעה על מגמה מרכזית בדרכי התגבשותו הספרותית של הסיפור המקראי . מגמה זו מבקשת להתאים מסורות עתיקות , הקשורות בהווי משפחתי ושבטי , לתפיסת אמונה כוללנית יותר , המבקשת , כנראה , לראות בדמויות האבות
|
|