התפתחות האידיאולוגיה הלאומית של זרם העובדים

עמוד:11

כאמור התגלעה מחלוקת בעניין ההכללה האדמיניסטרטיכית . ברל כצנלסון חשב שעל הפועלים ליהנות מהתקציבים הכלליים של החינוך , והנהלת החינוך צריכה להיות כוללת . אך מבחינת התכנים סבר כי יש להותיר מרחב למגמות חינוכיות שונות שאחת מהן תהיה המגמה הפועלית . ראשי המרכז לחינוך חברו אז אל הנהגות הקיבוץ המאוחד והקיבוץ הארצי בתביעה לשמור על אוטונומיה מינהלית משום שסברו כי רק בה טמונה הערובה לאוטונומיה חינוכית . מחלוקת ארגונית זו לא הקבילה בדיוק לניגודים האידיאולוגיים והפוליטיים בתנועת העבודה . כפי שנוכחנו היה ברל כצנלסון רדיקלי יותר ביחס לתוכנו החינוכי - אידיאולוגי של הזרם מיצחק שוויגר . הלה לא היה יוצא דופן בין ראשי הזרם האחרים , שלא היו בעלי השקפות רדיקליות במיוחד . מצד שני עובדה היא שגם ב - 1949 , כשהקיבוץ הארצי והרוב בקיבוז המאוחד מאוחדים היו במפלגה שמאלית - אופוזיציונית , מפלגת הפועלים המאוחדת ( מפ " ם ) , עוד ניתן היה להגיע לניסוח מסמך עקרונות משותף . עקרונותיו של הזרם לא היו , איפוא , מפלגתיים . זרם העובדים היה ביטוי כללי לעקרונות החינוכיים של תנועת העבודה . בבואנו לתהות על הסיבות לפירוקו לא נוכל להתרכז בניגודים הבין - מפלגתיים בלבד . עיקר מאמצינו יתמקדו באיתור הגורמים שהשפיעו על הנהגת המפלגה הגדולה והחשובה , מפלגת השלטון , מפא " י , לפרק את זרם העובדים ב - 1953 . האיש שדעתו קבעה אז במפא " י , בכל הנושאים שחפץ לקבוע בהם , היה מנהיג המפלגה וראש הממשלה דוד בן - גוריון . בן - גוריון תמך בביטול זרם העובדים לא רק מבחינה אדמיניסטרטיבית , כפי שתבע ברל כצנלסון . האחרון תבע הכללת החינוך של תנועת הפועלים במסגרת התקציב הלאומי , כשווה זכויות וכנהנה מהאמצעים של המוסדות הכלליים , תוך המשך קיום דמותו הייחודית . לעומתו רצה בן - גוריון בחינוך כללי לאומי משותף לכל , גם מבחינת התכנים האידיאולוגיים והדרכים הפדגוגיות . זה היה מרכיב של תפיסתו הכוללת , " ממעמד לעם " . הוויתור על החינוך הפועלי נכלל אצל בן - גוריון בתחושת " הקרקע הבוער " מתחת לרגליו של העם היהודי . הוא העדיף את ההובלה המהירה של העם כולו על - ידי תנועת העובדה , ולו במחיר התפשרות על עקרונותיה . טענתו היתה כי לאחר שתשתלט מפא " י בבחירות על ההסתדרות הציונית היא תטה אותה ואת כל העם לדרכה , שתכלול גם את החינוך לחלוציות ועבודה . לכך צירף , כבר בשנות השלושים , את הצעתו לתת להורים עצמם , ולא לגופים ציבוריים , את האפשרות להשתתף בהכוונת החינוך . 24 מצדדיו של החינוך הפועלי הנפרד הוצגו על - ידי בן - גוריון כחסידי הקו של פועלי ציון * שמאל , חסידי ההתבדלות המעמדית , בעוד שדרך המלך של מפא " י היא החתירה להשתלט על הכלל ולחנכו ברוחה . 25 בן - גוריון יחזור על הצירוף של זרם העובדים ופועלי ציון - שמאל בימי הפולמוס על פירוק הזרם לאחר קום המדינה .

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר