|
|
עמוד:14
תוכרע על ידי קבלת משימות ותפקידים למען הכלל , בדומה למה שידעה בעבר . הישארותה ) survival ( תלויה במה שיש בה , בבריאותה החברתית , בחוסנה הפנימי הבנוי על דביקות בערכיה הסגוליים . בשביל הקבוצה הדתית קיימת בעיתיות מיוחדת נוספת : מעמדה " בין המחנות", שייכותה לתנועה הקיבוצית ולציונות הדתית גם יחד הולידה מחוייבות כלפי שתיהן . היותה חלק של התנועה הקיבוצית , ודבר זה מזדווג אצלה עם השייכות לציונות הדתית , כלל את התביעה לראות בבניית גשרים בין שני אלה משימה שהוטלה עליה על פי מהותה . מערכת יחסים אלה היא כעין מעגל פנימי למערכת היחסים בין דתיים וחילוניים בכלל . הקבוצה הדתית ניצבת במוקד הגורלי ביותר של האומה הקמה לתחייה ושל המדינה בייחוד . נראה לי שאין עוד אתר חברתי טעון סכנות יותר משדה ההתגוששות בין דתיים וחילוניים . הקבוצה הדתית איננה רשאית להתכחש לתפקידה ה'טבעי' להיות מקשר ; בלעדו היא תאבד את זהותה . אסור לה לוותר על נקטית עמדה , ברורה ופומבית , התובעת יצירת ריקמה של חיים בצוותא בין שני חלקים אלה של העם היהודי כיום , אף שאין בכך משום וויתור על ייחוד . עליה להכריז תדיר , שבלי מאמץ תמידי בתחום זה לא תיכון מדינת ישראל לאורך ימים . עליה להיות שותף מלא במימוש הכרזה זו . בקרב הקבוצה הדתית נפוצה הדעה שיתרון גדול לה על פני הקבוצה החילונית בכך שהיא מושתתת על קיום תורה ומצוות . אמנם יש " זהות סטרוקטורלית " בין מסגרת החיים של שומר מצוות התורה ובין זו של " שומר מצוות הקיבוציות". המבנה הפסיכולוגי הנדרש ממי שחי בתוכן קרוב זה לזה . לכן מתחזקת המערכת האחת בהתחברותה עם השניה . כפי הנראה מחזקות עובדות החיים דעה זו . אולם באופן פראדוכסלי נפתח מכאן בקבוצה הדתית פתח ליחס של הקלת ראש ואף של זלזול בכללי ההתנהגות המחייבים את החבר והמקיימים את הדימוקראטיה הקיבוצית . ההשפעה מן החוץ חודרת עם לימוד התורה ; הוא מלווה לא פעם הסתייגות מפורשת מדרך החיים של הקבוצה ומוריד עקב זה את ערכה של מערכת המצוות הקיבוציות בעיני החברים . המרחק בין שתי המערכות , שבא להן מן השוני כמקורן , מכוון את חבר הקבוצה הדתית לא פעם אל מחשבה הממעטת בחיוב שבקיבוציות . הוא קולט את אופן החשיבה - ואת המסר - של הללו שאת תורתם הוא שותה בצמא .
|
|