|
|
עמוד:9
גדעון דורון הקדמה : האקדמיה וסדר היום הפוליטי מטרת אוסף המאמרים בקובץ זה היא להאיר באופן מלומד , ככל שניתן , היבטים שונים הכרוכים ברפורמה האלקטורלית שנעשתה בישראל ב , 1922 בשתי רמות - שינוי אופן הבחירה של מועמדי מפלגת העבודה לכנסת ( שיטת הפריימריס , ( ושינוי אופן בחירת ראש הממשלה ( בחירה ישירה . ( הסוגיות הנדונות בקובץ כבר עלו על סדר היום הציבורי בישראל פעמים מספר , אלא שלרוב הדיון לא היה ממוקד דיו , או שהיה חלקי ולא מסודר . ככלל , מנסה הקובץ להשלים את החסר : להחזיר את הנושא לסדר היום הפוליטי , משום שראוי לו לעבור בירור נוסף וממצה , ולשמש חומר לימוד בנושא הרפורמות בשיטות הבחירות והשיטות עצמן . מרבית המאמרים המופיעים בקובץ מצביעים על הסיכונים והעלויות הכרוכים באימוץ הרפורמות . למעשה , המסר העיקרי בקובץ הוא אחד : יש להאט ככל שניתן את דינמיקת השינוי , כדי למנוע תקלות בתיפקוד השלטון . המסר הזה מוטה נגד הרפורמות האלקטורליות שאומצו כבר . הטיה זו נובעת , בין השאר , מבחירת הכותבים , שלא נעשתה באופן אקראי . הם נבררו מתוך קבוצת חוקרים ואנשים פעילים בפוליטיקה , שיצאו חוצץ בהזדמנויות שונות נגד הרפורמות בכלל או כמה ממרכיביהן . כך ישנם בין התורמים - כמו למשל גד יעקבי ומולי פלג - המזוהים ציבורית עם הרפורמות , ובכל זאת הסכימו למתוח ביקורת על הדגמים שאומצו בפועל . ההטיה היא גם תולדה של גישתו האפיסטמית של עורך הקובץ , שאינו מאמין בהכרח בהצגה כעין אובייקטיבית של התועלת והעלויות המלוות את הרפורמות . אין ספק שהצד שהשכיל להדגיש בדיון הציבורי את התועלות העשויות לנבוע מן השינויים האלקטורליים שהוצעו , גבר , לפחות מבחינה פוליטית ומעשית , על הצד שהתמקד בעלויות ובסיכונים הכרוכים בשינויים . ניצחון הרפורמיסטים הוא בבחינת טעמו של הפודינג . לראיה , נתקבלו והופעלו כבר ההחלטות לאמץ את שיטת הפריימריס במפלגת העבודה ( ואחר גם במפלגות אחרות , ( וחוק יסוד : הממשלה , המגדיר את האופן שבו ייבחר ראש הממשלה החל מ , 1996 גם הוא כבר נחקק . ולכן , הגישה הנקוטה כאן מגמתית במפורש - התורמים לקובץ מציגים את האמת שלהם , וזאת שונה מהשקפתם של חסידי השינוי האלקטורלי .
|
|