|
|
עמוד:8
בתנאי מפורש , שלא ימנע מחניכיו את הברירות החלופיות . ומכיוון שנהירים ליזהר שבילי המציאות הרי "אחת מהן תהא בוודאי בהשפעתו , גם כשימעיט אותה , נוצצת יותר , אבל עם זאת לא תוצג כשום סוף פסוק . " יזהר אינו מסתפק בסיווג ניסוחי המוצא לטיעוניו . הוא מוסיף ומזהיר מפני סטריליות חינוכית , שאינה מתערבת כביכול ומשאירה את החניך לנפשו : "הפתוח לגמרי הוא קלקול כמוהו כהפקרה : אין דין ואין סייג , והסגור לגמרי הוא בוודאי קלקול , כמוהו בבית מעצר . " ... וכדי להימנע מקלקול הנובע מנקיטת עמדות קיצוניות ובלתי מאוזנות טוען יזהר : " ואילו במרווח הזה שבין הסגור והפתוח - משתרעת פתיחות עם גבולות ורשות בלתי פטורה מחובות . הידיעה לחנך היא הידיעה לשחק בין הפתוח והסגור . " עם עמדה זו יסכימו רבים , שבחלקם הגדול ישללו את עמדות הפתיחה של יזהר . קשה למצוא עקביות בין טיעוני הפתיחה לבין המסקנות . הקורא קולט את הקיצוני והנמלץ ואינו שם לב לדברים המאזנים . ייתכן שאחת הסיבות לכך היא שאין הקורא מוצא את הקשר ביניהם . בספרו "קריאה לחינוך" , ( 1984 ) שפורסם עשר שנים לאחר ספרו הראשון בתחום החינוך , ניתן להבחין בתגובות על הקורה במציאות . יזהר מודה שלעתים גם צריך ונכון לעשות תעמולה ופרסומת לערכים טובים ומועילים "ולקרוא ולגייס לשמם - אבל זה אינו חינוך . " האם עדיף מה שם יינתן למעשה ולא עצם מהותו של המעשהי בסופו של דבר מחזיר אותנו יזהר לבעיה המרכזית של החינוך לערכים : מהם "הערכים הטובים והמועילים . " " האם ישנם ערכים מוחלטים , שסמכותם אינה מותנית על ידי תנאים חברתיים חולפים או על ידי הוויה וחוויה סובייקטיבית , " ? שואל קל"נברגר . ( 1961 ) לאחר שהוא מנתח את הניסיונות השונים לנמק את תוקפם המוחלט של הערכים , מטיל קליינברגר ספק בתשובות הניתנות וטוען , שאין נימוק עיוני המעניק זכות לחנך "לערכים תכניים מחייבים . " היעדר הבסיס העיוני לזכות החינוך לערכים אין בו כדי לשלול את הצורך בחינוך לערכים . עמדה נייטרלית מבחינה ערכית יש בה הרבה סכנות . היא תיתכן במקרים של בגרות אינטלקטואלית ואמוציונאלית . בשלב מאוחר זה אין צורך בחינוך ערכי , אך הצורך קיים בשלבים מוקדמים יותר , כשמבוכה ערכית קורעת את הדלתות להשפעות מקריות ובעלות כוונות שונות . חלל ערכי הוא גם בניגוד לצורכי חברה
|
|