|
|
עמוד:6
טבעית וחופשית , שבה הילד יכול לשחרר את כוחותיו ולהפעילם לפי יזמתו והכוונתו העצמית . ביטוי קיצוני לגישה הפאידוצנטרית ניתן במפעלו ובספריו של א"ס נייל . בעקבות רוסו הוא טוען : "המטרה העיקרית בחינוך צריכה להיות המטרה השלילית . ביטול כל מה שיכול להפוך את הטוב המקורי לרע" ( נייל . ( 1935 , החינוך צריך להיות תהליך של שחרור והקלה ולא של הלעטה בעובדות , במחשבה ובתיאוריות . ( School , Neiii AS . 1946 Hearts not Heads in the ) דעות אלו באו לידי ביטוי במפעלו של נייל בסאמרהיל ( אדן . 3 . ( 1950 , חיפושי פשרה רבים מצרפים לאסכולה הפאידוצנטרית את דיואי ואת קורצ'אק . אצל שניהם ניתן למצוא הוכחות להערכה זאת . בדומה לפאידוצנטרים מעמיד דיואי את הילד במרכז התהליך החינוכי . גיל הילדות אינו שלב הכנה לבגרות , אלא ערך בפני עצמו . צרכיו המידיים של הילד והתעניינותו הם נקודת המוצא לחינוך . אין כל זכות "להכתיב לאחרים מה חייב להיות הטוב בשבילם '' וכל אחד רשאי " לבקש ולמצוא בעצמו את הטוב לפי בחירתו" ( דיואי , תש '' ך . ( ומכאן " התהליך החינוכי אין לו מטרה המצווה מחוצה לו ; הוא הוא מטרת עצמו" ( שם . ( אך דיואי אינו נעצר בתחנה זו . את התהליך החינוכי הוא קושר עם החברה , שהיא התאגדות אורגנית של יחידים . היחיד אמור להתבטא במונחים חברתיים , כדי שיוכל לשרת את החברה . החינוך הוא תהליך חברתי המשתף את החניך במורשת התרבות האנושית . נקודת המוצא הם הדחפים והאינטרסים הטבעיים של החניך , אך התהליך החינוכי מכוון את ההתפתחות האפשרית . ארגון מתאים של הסביבה מעניק את הכיוון הרצוי לגידול . משום כך על בית הספר לפעול בחברה דמוקרטית , המשפיעה על כיוון הגדילה וההתפתחות . הפרשנות , שניתנה למשנתו של דיואי , הובילה לחינוך הפרוגרסיבי הקיצוני . בסוף ימיו עמל דיואי קשות כדי להשתחרר מפרשנות זאת ולהדגיש את ההשלמות והאיזונים שבמשנתו בעיקר על ידי הבלטת יסוד החברה . את קורצ'אק מצרפים לאסכולה זו בעיקר בגלל העמדת הילד במרכז התהליך החינוכי " . באפס כישרון אנו מחלקים את השנים לבשלות הרבה או מעט ; אין יום לא בשל ... ; אין כל דרגות גבוהות ונמוכות בכאב , בשמחה , בתקוות ובאכזבות" ( קורצ'אק , תשל"ז . ( קורצ'אק שלל את הכפייה ופעל רבות למען עצמאות הילד , אך הוא התנגד להפקרות .
|
|