|
|
עמוד:9
פרק ראשון / "טעוני טיפוח ?" ממחצית שנות החמישים החלה מנהיגות מערכת החינוך להיות מודעת במידה גוברת והולכת לאתגרים שהוגדרו עבורה במישור של שיוויוףההזדמנויות בחינוך . ההנחה היתה , שבעקבות מימוש השיוויון במערכת החינוך , על כל דרגיה , יקטן הפער ההשכלתי וכך יצטמצם גם הפער החברתי בין בני העדות השונות בישראל . כעשרים שנה מאוחר יותר כתב אייזנשטדט ... " : ( 1972 ) החינוך מצופה להיות מכשיר העונה על צורכי מיזוג גלויות , הגדרה לאומית ואחדות העם ... נקודה זו נתפשת בראש ובראשונה כבעיית שילובן של שכבות נחשלות בחברה , בפרט עולים חדשים ויוצאי ארצות האי סלם . " הכל הסכימו , כי ראוי להעלות את רמת הישגיהם של תלמידים יוצאי אסיה ואפריקה , מה גם ששאלה זו נתפשה כקשורה קשר הדוק בהיבטים של התפתחות כלכלית חברתית ובמה שתואר אז כשילוב ומיזוג תרבותי . מנגנוני החינוך שפותחו ותוקנו במדינת ישראל כאמצעים להיענות לתביעות הדמוקרטיזאציה , השיוויון והאינטגראציה החברתית היו מחד גיסא מהלכים מינהלתיים ופידגוגיים , ברובם בתחום החינוך היסודי , ומאידך גיסא פעולות שעניינן " עריכת אמצעים ברצף , למן הקוטב של הפעלת שיטות , שאינן מתחשבות בשוני שבין גווני התלמידים השונים ובצורכי המשק המגוונים , ועד להפעלת מנגנונים , הפועלים תוך התחשבות בשני סוגי השוני הנ"ל" ( אייזנשטדט . ( 586 : 1972 , היות ומערכת החינוך נתפשה כאמצעי להנחלת המורשה החברתית והתרבותית הקיימת לדורות הבאים וכמכשיר לקליטת עולים חדשים ולסיגולם אל החברה הקולטת , פותחה בה גישה של "חינוך לכל . " הכל גרסו , כי יש לספק חינוך חינם לכל קבוצות האוכלוסיה החסרות מכנה תרבותי משותף עם ה '' ישוב '' הקיים בארץ . במקביל עלתה בחריפות רבה
|
|