|
|
עמוד:13
שהעולם הנאור ישתחרר מן האיבה כלפי אדם מישראל ויתגבר על הדעות הקדומות כלפי היהדות . אנשים נאורים נטו לראות בשנאת ישראל גילוי של המוניות , היאה לאספסוף נבער מדעת ולא לבני תרבות . אמנם ידוע , שבימי שלטון הדת הפיצו קנאים צרי מוחין רגשי שטנה ליהודים , אך תהליך החילון אמור היה לשים קץ לכך . ברם , מבט מפוכח על התרבות המערבית מלמד , שהאנטישמיות איננה נחלתם של פורעים גסי רוח בלבד , אלא שאישים דגולים בכל הדורות נמנו עם שונאי ישראל . אפילו דמויות היסטוריות כמו טיטוס ואדרינוס , שנרשמו בזיכרון הקיבוצי היהודי כרשעים מובהקים , זכו להוקרה רבה בתולדות העולם . בל נשכח , ששנאת ישראל לא נחשבה בשעתה לדבר מגונה , ועד לאחר השואה לא נחקקו חוקים נגד אנטישמיות וגזענות . קשה לו ליהודי המודרני להתמודד עם תופעת האנטישמיות , מאחר שהוא עצם מעצמה ובשר מבשרה של תרבות אירופה , ששנאת ישראל מפעפעת בה , אף בלא שתיתן לעצמה דין וחשבון על כךעם זאת אין להבין את אירופה בלי הרכיב היהודי שבה , החל בתשתית המקראית וכלה בהשתתפותם של היהודים בתרבות האירופית . אף על פי כן משתקף חלקם של היהודים בדרך כלל באורח מעוות , כבראי עקום . ברור שהנצרות לא הזכירה את היהדות בדרך כלל אלא לגנאי , אבל ההתייחסות השלילית אל היהודים חורגת מן השיח הדתי כשלעצמו . התודעה של אירופה עוצבה בידי קבוצות העילית שלה , והיהודי היה בעיניהן ה"אחר . " היהודים היו מיעוט קטן ובלתי נחשב לכאורה , ואין לך דבר טבעי יותר מאשר להתעלם מהם , או להזכירם מתוך הבעת ביטול . יתר על כן , בעת החדשה נהוג גם להצניע את יהדותו של אדם , כדי שלא להצביע עליו כעל יוצא דופן ולהלבין את פניו , כביכול . הלא יהודים ראו את ההתייחסות ליהדותו של אדם כפגיעה בזולת , שהרי עצם השם "יהודי" כמוהו כעלבון בעיניהם . התעלמות זו מבחוץ תאמה את הרגישות של היהודים עצמם , שנחשפו יותר ויותר להשפעת הסביבה ונעשו תלויים נפשית בהערכה שלה . לתהליך ההשתלבות של קבוצה חריגה בחברה נחוץ כנראה זמן רב . העבר והשלכותיו ממשיכים לשרוד הן בחברה הקולטת והן בקבוצה הנקלטת . יש אומרים , שהיהודים לא הזדרזו די הצורך להתנער מן הזהות הנפרדת שלהם . טענה זו הושמעה לא פעם מפי יריביהם , שציפו להיעלמותם הגמורה . היו יהודים שמיהרו להיטמע , והיו שרצו לשמור על זהות יהודית מצומצמת בגבולות הנוחים לחברה . כנגד זה שרדה גם שמורה חרדית , שהעמיקה במתכוון את ההסתגרות שלה , בגלל החשש מפני השפעות העולם החיצוני " . השאלה היהודית" התפרסה על פני ארצות רבות , ובה נכרכו יחד הרתיעה מפני ההתבלטות היתרה של היהודי במערב עם חשש מפני הצפה המונית על ידי יהודים מהמזרח . הסביבה לחצה על היהודים למהר ולהסיר מעליהם את סימני הייחוד שלהם , אך בעת ובעונה אחת גם גינתה אותם על להיטותם לתפוס מקום בחברה . סתם יהודי נחשב למי שמגלם את "היהודי" הסמלי , החייב לשאת באחריות מוסרית לכלל היהודי . הסולידריות של כלל ישראל הייתה תמיד ערך חשוב בעיני היהודים . היה בה יסוד של התלכדות פנימית מול עולם עוין , ועם זה שימשה גם כתובת לתביעות ולקובלנות מצד הסביבה . במשך דורות הסדירו היהודים את ענייניהם באמצעות ארגון פנימי , שייצג אותם וגם גבה מהם מס לרשות . באותו זמן שררה עדיין התאמה בין הערבות ההדדית של היהודים לבין האחריות המשותפת שלהם כלפי חוץ . לא כן בעולם
|
|