|
|
עמוד:12
המגמתיות בעבודתו של פורפיריוס בולטת לעין , _ואף על פי כן כל מי שעוסק בפרקים האלה של ספר דניאל מאז ועד ימינו אינו יכול להתעלם מהפירוש הזה , המחזיק מעמד אם כי חלפו 1 , 700 שנה מאז שחובר ולמרות הפער בין מגמותיו של פורפיריוס לאלה של זמננו . הודות לידע הרב שלו בתולדות האימפריות ההלניסטיות ובזכות התמחותו בחיבורים המתחפשים לנבואות , שהיו נפוצים בתקופה ההלניסטית , הבין פורפיריוס את אופי התכנים במחצית השנייה של ספר דניאל , ולהבנה זו יש משמעות וערך בעיני ההיסטוריונים עד היום . הפירוש של פורפיריוס , אם כן , הוא דוגמה מאלפת לשילוב של מגמה אקטואלית בזמנו ( התנגדות לנצרות ) עם ידע היסטורי לגבי העבר , שילוב הנותן לעבודתו חשיבות שמעבר לזמן הקונקרטי ולהשקפות הספציפיות של המחבר . הערות אלה על היחס הרצוי בין העבר להווה חשובות במיוחד כשיהודים במדינת היהודים המחודשת באים לכתוב על תקופת הבית השני . הקשר בין עבר והווה - זה שבזכותו תובנות העבר וההווה מפרות זו את זו - בולט וטעון באופן מיוחד כשחוקרים החיים במדינת ישראל מסתכלים אחורה לימי הבית השני . אנחנו , בישראל , מהווים קהילה יהודית גדולה שחיה במולדתה , ומחוצה לה קיימת תפוצה גדולה של קהילות יהודיות בכל העולם . כמו בתקופת הבית השני ובעיקר בימי העצמאות החשמונאית , גם אנחנו זכינו להגיע לעצמאות מדינית אחרי תקופה ארוכה של תלות באימפריות ובמדינות שונות ( תקופת התלות באימפריות שונות בימי הבית השני נמשכה כ 400 שנה . ( תקופת העצמאות החשמונאית היא תקופה קצרה באופן יחסי . היא נפתחת ב 140 לפסה"נ עם הכרת העם בשלטון החשמונאי ( מקבים א' פרק יד . ( הכרה זו באה באיחור של כעשר שנים : החשמונאים עולים לשלטון בערך ב 152 לפסה"נ , אבל זוכים להכרה רשמית על ידי האומה רק ב 140 לפסה"נ - רק אז מאשרים במוסד המכונה בספר מקבים א' יד 28 : "הכנסת הגדולה" את מעמדו של שמעון , הצעיר בבניו של מתתיהו החשמונאי , כמנהיג . העצמאות החשמונאית החזיקה מעמד עד הכיבוש הרומי על ידי פומפיוס ב 63 לפני ספירת הנוצרים .
|
|