|
|
עמוד:7
פתח דבר מזה עשור אני עוסק במפגשי יהודים ערבים - עיסוק מרתק ומאלף במיוחד . במשך השנים האלה אירעה האנתיפאדה , ובעקבותיה בא הסכם אוסלו . ההיסטוריה שהתרחשה מול עינינו השתקפה בקבוצות שהנחיתי והתחוללה גם בתוכי . הייתי חלק מההתרחשויות שניסיתי להיות להן עד . נסחפתי עם הסערות , כאבתי את הקורבנות , וניסיתי להיאחז ברגעים האופטימיים המשמחים . זהותי התעצבה במשך שנים אלה והבנתי על הקונפליקט היהודי ערבי וקונפליקטים בכלל התרחבה והעמיקה . אני מקווה כי תרמתי לאלה שהנחיתי במשך השנים והם למדו ממני משהו . מכל מקום , אני למדתי מהם רבות . אחרי שנים של מפגשים שקיימנו בבית הספר לשלום , התעורר בנו הצורך לתעד את ניסיוננו ומחשבותינו בנושא . מחשבה זו ליוותה אותנו מספר שנים עד שהבשילה - ואולי עד שגיבשנו את רעיונותינו בצורה שאפשר להעלותם על הכתב . אני שמח וגאה שנפל בחלקי לערוך את הספר הזה , שהינו ספר ייחודי בשילובו בין הניסיון בשטח לבין התיאוריה המדעית . פרי זה לא היה יכול להבשיל ללא צוות מיומן ומסור שהיה שותף פעיל בכתיבה ובעריכה . תודתי נתונה לכל אלה שהיה להם חלק בעשייה , וראשונה מיכל זק , שנוסף לפרקים שהיתה שותפה בכתיבתם , ליוותה מקרוב את עריכת הספר בעברית ואת תרגומו לאנגלית . תודתי נתונה לנאוה זוננשיין , לאחמד חג'אזי ולוופאא סרור מצוות בית הספר לשלום , שהיו שותפים בעיצובו של הספר , בכתיבה , בקריאה ובעצה טובה . תודה לפרופ' אריאלה פרידמן ולפרופ' אריה נדלר מאוניברסיטת תל אביב , ולד"ר רמזי סלימאן מאוניברסיטת חיפה , שניאותו להשתתף בכתיבת הספר ולהוסיף את הנופך האקדמאי ; תודה לג'רמין אבו מנה , מזכירת בית הספר לשלום , על תרומתה בהדפסת החומר בחדווה וללא ליאות . תודה לשאר המנחים בבית הספר לשלום , שהיו שותפים לחשיבה , באמצעות דיאלוג מתמיד בינינו , ולכל המשתתפים בסדנאות שערכנו לאורך השנים , אשר דרך
|
|