פתח דבר

עמוד:10

עקיבא אלדר מתאר את התלבטויותיו של עיתונאי ישראל בכיר העוסק בנושאים רגישים ביותר , שאינטרסים לאומיים כבדי משקל מעורבים בהם , ביניהם גם יחסיה של ישראל עם משטרים דיקטטוריים . הוא מזהיר מפני "צנזורה עצמית" של עיתונאים או התעלמות תקשורתית שמקורה בשיקולי רייטינג ותפוצה . ז "ר ליאונרדו סיינקמן מהאוניברסיטה העברית בירושלים מותח ביקורת נרקבת על הישגיהם ומחדליהם של נציגי ישראל בפעולתם להצלת יהודי ארגנטינה שנרדפו , עונו ונרצחו על ידי המשטר הדיקטטורי , בעוד ישראל מוכרת באותה עת נשק וציוד צבאי רב לאותו משטר . מחקרו מתבסס על מסמכים שהיו חסויים עד כה . ד"ר דוויד קמחי , שהיה בשעתו מנכ"ל משרד החוץ ומראשי " המוסד , " מכיר מקרוב את מדיניות החוץ הגלויה והחשאית של ישראל . על רקע דוגמאות ודיון בשאלת המוסריות של הכיבוש הישראלי בשטחים , או קשרי "המוסד" עם גורמים בלבנון בעת התרחבות המעורבות הישראלית שם , הוא מדגיש את קיומם של צרכים חיוניים של המדינה , כגון יצוא נשק , בצד הצורך להתוות " קווים אדומים" שינחו את מקבלי ההחלטות . באסם עיר , מייסד ומנכ"ל "הקבוצה הפלסטינית לשמירה על זכויות האדם , " ובעבר תחקירן של ארגון "בצלם , " עורך השוואה אמיצה בין הפרות זכויות האדם בשטחים תחת שלטון ישראל ותחת שלטון הרשות הפלסטינית . הוא מתריע מפני נטייתם של חלק מאנשי מחנה השלום הישראלי לתמוך באופן עיוור ברשות הפלסטינית , ולהתעלם מהפרות זכויות האדם שהיא מבצעת . ג'ורג'ה סאמפאיו , נשיא פורטוגל , שהחל את פעילותו הפוליטית כמנהיג סטודנטים בארצו במאבק נגד הדיקטטורה , ניאות לכתוב במיוחד לקובץ זה על מעמדן של זכויות האדם בעולם , ומקומה של אירופה בקידומן , כמקור השראה למדיניות העולמית . פר"מוס ד 4 וה , לשעבר חבר ועדת החוץ של הבונדסטאג בגרמניה וכיום נציב תלונות למען חופש התקשורת של הארגון לביטחון ושיתוף באירופה , מציג את הרקע למוטיבציה האירופית להיאבק על אוניברסליזציה של זכויות האדם . הוא מתווכח עם פונדמנטליסטים הטוענים כי יש משטרים ותרבויות שהמאבק למען זכויות האדם אינו עולה בקנה אחד עם ערכיהם , ומדגיש את תפקידם של העיתונות ושל יחידים הנאבקים בארצותיהם למען

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר