|
|
עמוד:12
ישראל בן אליעזר המכונה הבעל שם טוב . 11760-1700 ) החסידות נתקלה בהתנגדותו העזה של הרב אליהו בן שלמה זלמן , המכונה הגאון מוילנה , ( 1797-1720 ) ומאבק האיתנים הזה חצה במשך המאה ה 18 את העם היהודי לשני מחנות . הרב קוק גדל כאמור במשפחה ששילבה בין השיטות . את הוויכוח בין המתנגדים לחסידים בבית המדרש דימה להבדל בין החסידה לציפור הדרור . לעומת החסידה המעופפת לאטה , כדרכם של המתנגדים , הדרור קל התנועה מסמל את החסידים . הוא תיאר את המתנגד כשמרן , אטי בהתנהלותו , הפועל לכינון נורמות ולשמירתן ; החסיד לעומתו נע במהירות לעבר השמים . גם בבגרותו היו תלויות בחדרו תמונותיהם של הגאון מוילנה ושל רבי שניאור זלמן מלאדי , ( 1813 -1745 ) בעל ה ' תניא ' ומייסד תנועת חב " ד . המתח הזה ליווה את משנתו לכל אורכה . בתקופה הזאת התוודע לרב ראובן הלוי מדווינסק , אשר נחשב לאחד מגדולי ההלכה בדורו והיה בין האנשים שהשפיעו עליו ביותר ועיצבו את אישיותו . הרב נשוא הפנים רחש הערכה רבה לנער ונרקמו ביניהם יחסים חמים . דרכו התורנית של הרב מדווינסק הותירה את חותמה על כתביו ההלכתיים וההגותיים . בניגוד לבני דורו , נהג ראובן הלוי לברר מהי ההלכה מתוך עיון במקורותיה הראשונים ומיעט לעסוק בחידושים ובפלפולים . השלב הזה של הלימודים נמשך עד היותו כבן . 18 חבריו לספסל הלימודים , למשל , אהרון שמואל הכהן כ " ץ , העידו כי כבר אז ניכרו באברהם יצחק סימנים לכך שהוא אחד מבני עלייה : מסירות רבה ללימודים , זיכרון מעולה ותפיסה מהירה . בד בבד התגלתה בו רגישות רבה לפיוט ולשירה , שהחרידה לא מעט את אביו . לאחר הלימודים חזר אברהם יצחק לתקופה קצרה לבית הוריו . ב 1883 יצא לקריווה הסמוכה לוילנה שבליטא . בדרך נשבר גלגל העגלה בהיותם בעיירה סמרגון , והוא ניצל את ההזדמנות להיפגש עם רבה של העיירה , הרב חיים אברהם שפירא . לאחר שיחה קצרה הבין שפירא כי לא כדאי לתת לצעיר המבריק להמשיך בדרכו . הוא שכנע את אברהם יצחק להישאר בסמרגון והבטיח לספק לו את כל צרכיו וללמוד עמו תורה . העיר הזאת נחקקה בלבו של הרב קוק לטובה . באיגרותיו תיאר אותה כעיר "אשר בה מצאתי בראשית דרכי חברת קודש מלאה חכמים וסופרים , חריפים ובקיאים , יראי ד ' וחושבי שמו , אשר חברתם הרחיבה לבבי , גם גרמה לי להכשיר ביתרון את כשרונות ילדותי " ' ) אגרות , ' א , עמ י ז . ( באותו חורף נפטר הרב ישראל סלנט , ( 1883-1810 ) מייסדה של תנועת המוסר , שהייתה שילוב ייחודי של גישה חסידית וגישה אינטלקטואלית , והוקמה בתגובה לתנועת ההשכלה . תנועת המוסר הדגישה את הצדדים המוסריים הלכתיים של
|
|