|
|
עמוד:11
1914 יכלו לראות את הציונות מתגשמת במסגרת האימפריה העותמנית . באימפריה זאת הלכה וגברה השפעת המעצמות , השפעה שרוסנה מעט על ידי המדיניות הפן איסלאמית של השולטן עבדול חמיד . ( 1909-1876 ) באימפריה הלכו ונתהוו יחידות בעלות אוטונומיה מוגבלת על בסיס דתי ואתני , לעתים בערבות מעצמות אירופיות ( לבנון . ( הדרישה למוןן חירות רבה יותר ללאומים באימפריה אחרי , 1908 התפרשה על ידי הציונים כהזדמנות ובסיכוי גם להגשמת הרעיון הציוני . העימותים הראשונים , שהרעיון הציוני , התנועה הציונית והמפעל הציוני נקלעו לתוכם , לא היו עם תנועה לאומית ערבית . היה ניגוד כלפי השלטון העותמני , שהגביל את העליה ורכישת הקרקעות , והיו התנגשויות עם האוכלוסיה הקיימת . התנגשויות אלה היו על רקע רכישות קרקע , מנהגי עיבוד קרקע ויחסים בתחום השמירה והביטחון . היהודים , שלא ידעו את אורחות החיים של האוכלוסיה המקומית , פגעו לעיתים כמנהגיה וברגשותיה . בראשית המאה שימשו נושאים אלה גורם מעורר לדיון בקרב היהודים בשאלת היחסים עם הערבים . סמוך למלחמת העולם הראשונה הכירו החוגים הציוניים ( למשל , ארתור רופין ) בשגיאות שנעשו בשלבי ההתיישבות הראשונים בעניינים אלה . הם סברו כי אם תסולק הפגיעה כאריסים מנושלים , יפוצו מעבדי הקרקע ולרבה מספר יודעי הלשון והמנהגים הערביים בקרב היהודים — תר 9 ה המתיחות היהודית ערבית . ואכן , מסוף התקופה העותמנית מתחילה המדיניות — שנמשכה גם בתקופה המנדטורית — של פיצוי מעבדי הקרקע הערבים , נוסף על התשלום לבעלי הקרקעות . אולם באותה עת כבר העפילו הניגודים לדרגה גבוהה יותר והועלו לכלל ניגוד לאומי . חיכוכי האוכלוסין בחיי היומיום לא היו הגורם היחיד להתחלת הדיון בשאלת היחסים היהודיים-ערביים . בסוף המאה כבר הצטרפו אל ניגודים אלה הדים מן האנטישמיות האירופית , אשר חדרו אל העיתונות והספרות הערבית ; אולם יותר משהשפיע האתגר הערבי במיפנה המאה על התעוררות ה"שאלה הערבית , " השפיע גורלו של המפעל היהודי . בהכללה רחבה ובלתי מדויקת ניתן לומר כי היסודות ליחסי החברה והכלכלה בין יהודים לערבים הונחו מכוח התפתחויות בתקופה העותמנית . היחסים הפוליטיים עוצבו בתקופה המנדטורית . ההתפתחות האיטית של העליה וההתיישבות היהודית בארץ בסוף המאה הקודמת ורפיונו הכלכלי והחברתי של היישוב בראשית המאה עוררו חששות בשדה היחסים היהודיים-ערביים . ההון היהודי שזרם לארץ עלול היה לעבור למיגזר הערבי ולפתח אותו בקצב מואץ ; השכבה היהודית הדקה של מתיישבים
|
|