מבוא

עמוד:7

מבוא הקובץ שלפנינו הוא אוסף הרצאות שהושמעו בימי עיון מטעם מרכז זלמן שזר , להעמקת התודעה ההיסטורית היהודית . חשיבותן איננה רק בכך שהן תורמות לבקיאותנו בנושא שאינו יורד מסדר יומם של מדינת ישראל ותושביה , וראשיתו עוד בימים שלפני קום המדינה , אלא גם בתוספת מימד להבנת תולדותיה של התנועה הציונית . למרות שבשנים האחרונות התרבו העוסקים בתולדות הציונות , הנה הוקדשה בהם תשומת לב מועטה בלבד ליחס הציונות אל התנועה הלאומית הערבית , וחל ק מן הנכתב עסק במדיניות ערבית של מפלגה מסויימת או של זרם יחיד כלשהו . מיגוון הגישות ונקודות הראות הוא שמציין קובץ זה . יתירה מזאת י כדי לבחון את ההתייחסות לתנועה הערבית , נבדקו למעשה אספקטים רבים של אידיאולוגיה ומדיניות ציונית , מדיניות בריטית ומאבקי הזרמים בתוך התנועה הציונית גופה . המרצים כולם סותרים את ההנחה הנפוצה , הטוענת שהתנועה הציונית — פרט לקבוצות קטנות ושוליות בתוכה — התעלמה , כביכול , מן הערבים שישבו בארץ ישראל ומן 'השאלה הערבית , ' ומשום כך נמנעה אפשרות של הבנה בין שתי התנועות הלאומיות . עם זאת , אין ספק שכל ההנהלות הציוניות וכמעט כל הזרמים שבתנועה הציונית לא העריכו נכונה את עוצמת כוחה של הלאומיות הערבית ואת משקל התנגדותה לשאיפות הציוניות . היו שקיוו כי עוצמת בריטניה והשיתוף עימה יספיקו כדי להתגבר על התנגדות זאת , אחרים נשאו את עיניהם לטובת ההנאה שתוכניות הפיתוח הציוניות תבאנה לחברה הערבית המפגרת , המפולגת מבחינה מעמדית ורעיונית בין יסודות שמרנים פיאודלים — שהם , כביכול , גרעין ההתנגדות לציונות — לבין המוני הפלאחים והפועלים , בתקווה לשיתוף פעולה בבוא הזמן עם היסודות המתקדמים בתוכה ; והיו שניסו להפיס את רעתם של הערבים על ידי תוכניות של פדרציה או קונפדרציה עימהם , על ידי תוכניות של מדינה דו לאומית , ואף על ידי קביעת מיכסה מספרית , שהיהודים לא יעברו אותה . שום גוף — אף הקיצוני ביותר — מבין אלה שחיפשו שיתוף פעולה והתקרבות , לא ציפה שהתנועה הציונית תשמש דוגמא

מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר