|
|
עמוד:13
בחופשת הקיץ של שנת 1928 יצאו כל חברי החוגים לכינוס בגבעת קומי בעמק יזרעאל והחליטו להקים את "קבוצת החוגים" שהתיישבה באופן ארעי בחדרה . משם נשלחו מדריכים לתל אביב לחזק את התנועה . בה בעת היה בירושלים "לגיון צופי ירושלים , " בהנהגתו של משה שוואבה , ושכבת הבוגרים בלגיון זה החליטה להוסיף לפעולות הצופיות גם חינוך לחיי עבודה חקלאית בקיבוץ . בשנת 1927 הוצא "לגיון צופי ירושלים" מהסתדרות הצופים הארצית . בשנת 1930 התהדקו קשרי ה"לגיוך עם ה"חוגים . " ב"לגיוף שמו דגש על החתירה לתיקון האדם ולצופיות בעוד ש"החוגים" הדגישו את החינוך לעבודה ולציונות סוציאליסטית , אך על אף ההבדלים התאחדו התנועות , בפסח תר"ץ . ( 1930 ) אליהם הצטרפה "קהילת הצופים" בחיפה , שהושפעה מיצחק בן אהרן , שהדריך בה , והצטרפו אליהם גם צופי פתח תקוה . ב 1930 עברה "קבוצת החוגים" מחדרה לעין טבעון . הקבוצה שלחה מדריכים לתל אביב , ירושלים וחיפה , ונקבע שמה החדש של התנועה " : המחנות העולים . " כמו כן הוחלט להצטרף לקיבוץ המאוחד ( ב . ( 1931 באמצע 1932 מנתה התנועה 500 חניכים , ושלוש שנים לאחר מכן הוכפל מספר החניכים . בשנת תרצ"ה ( 1935 ) הוקמו על ידי בוגרי התנועה קומונות מדריכים צעירים בערים הגדולות , וגדל מספר חברי הקבוצות שהיו בעין טבעון וברעננה , והקבוצה ברעננה שלחה מחבריה לסדום , לעבודה במפעל האשלג בדרום ים המלח . עם פרסום מסקנות "ועדת פיל" ( 1937 ) על חלוקת הארץ והקמת מדינה יהודית בחלקה של א"י המערבית , התגלע ויכוח במפא"י על המלצותיה . הנהגת הקיבוץ המאוחד דגלה אז בשלמות הארץ . תנועת המחנות העולים , ברובה , מצאה עצמה עם הקיבוץ המאוחד . בשנת תרצ"ז קמה בארץ תנועה חדשה - תנועת "גורדוניה . " בפסח תרצ"ח ( 1938 ) החליטה תנועת המחנות העולים על חתירה לאיחוד עם גורדוניה , על בסיס של "כלליות . " אמנם הנהגת גורדוניה דחתה את הצעת האיחוד , אבל המחנות העולים מימשה את השקפת "הכלליות , " כאשר שלחה קבוצת הכשרה לקבוצת משמרות מחבר הקבוצות . בשנת 1942 הוחלט שהכשרות תנועת המחנות העולים תצטרפנה לפלמ"ח .
|
|