פרק א תנועות הנוער החלוציות

עמוד:12

התנועה פעלה בחסות מחלקת החינוך של כנסת ישראל . ב 1930 פרשו ממנה לגיון צופי ירושלים " , החוגים" בת"א , קהילת הצופים בחיפה וחלק מצופי פתח תקוה , והקימו את תנועת "המחנות העולים , " שאימצה את רעיון היציאה להתיישבות חלוצית , כמטרה המחייבת את כל החברים . בשנת 1933 הוחלט על "הכרה עקרונית בצורך בפיקוח המוסדות הלאומיים על הסתדרות הצופים , " ואריה כרוך נבחר לראש ההנהגה של תנועת הצופים . בשנת 1936 נבחר ד"ר אליעזר ריגר ל"נשיא" ויעקב שפירא ל"ראש התנועה . " יוסף בנטויץ העלה רעיון בדבר "שנת עבודה חקלאית כשירות חובה לכל בוגר תנועה . " בשנת 1937 חזר ונבחר אריה כרוך מחיפה ל"ראש התנועה , " במקומו של יעקב שפירא . בשנת 1935 מנתה תנועת הצופים 878 חניכים , בשנת 1938 כ . 3 , 000 בסוף שנת 1938 יצאו שישה צופים , בני שש עשרה , לשנת עבודה בקבוצת "מעייך ואחר כך לקריית ענבים . בשנת 1940 יצאה קבוצה לשנת שירות בחניתה . בשנת 1941 יצאה קבוצת צופים , רובם מחיפה , לשנת עבודה בגניגר וקבוצת בוגרים ( בני ( 18 יצאה לשנת עבודה בבית השיטה . בחג השבועות תש"א הכריזו 22 צופים על הקמת גרעין ההתיישבות הראשון של תנועת הצופים , שהקים את מעגן מיכאל , באפריל 1944 הוקם גרעין הצופים השני . במוצאי יום הכיפורים תש"ז 5 ) באוקטובר ( 1946 עלו שני גרעיני צופים על הקרקע : הצופים ב' לבארי , והצופים ג' לחצרים . המאבק על מגמות התנועה נמשך בתוקף רב ובוועידת התנועה , בשניים במאי , 1948 תוקן הנוסח של מטרות התנועה , כך : "התנועה מכוונת חבריה לחיי שירות וחלוציות בכל שטחי החיים , מתוך הבלטה והעדפה של החלוציות בהתיישבות . " למעשה , מעתה נחשבה תנועת הצופים לתנועה חלוצית המכוונת את חבריה להתיישבות . המחנות העולים - תנועת הנוער הלומד ראשיתה של התנועה בשנת תרפ"ז , ( 1926 ) בחוג שהוקם בגימנסיה הרצליה בתל אביב , בין תלמידי הכיתה השביעית . החוג נודע בתנועה בשם "החוק הזקן . " אלה , ביחד עם חוגים אחרים בבתי הספר התיכוניים בתל אביב , חיפשו את דרכם בדיונים וויכוחים . באותו זמן החלו לצאת לעזרת קיבוצים והרבו לטייל ברגל ברחבי הארץ .

יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית

ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר