ה"הגנה"

עמוד:12

לייצור כלי נשק בכוחות עצמה , להשתלטות על מרחבי ארץ אשר בהם קמה תוך התגברות דומיננטית על אויביה . הדבקות בעיקרון המרות הלאומית , למוסדות הנבחרים , הייתה נשמת אפה של ה"הגנה" והיו בה שלושה עיקרים : האחד , התודעה שארגון מזוין אינו יכול לעמוד ברשות עצמו ולעשות דין לעצמו , מפאת הזיקה ההדוקה שבין המעשה הצבאי והאחריות הלאומית . השני , התודעה שנשק שיש בו פוטנציה של הריגה אסור בשימוש במאבקים שבתוך העם , אלא רק בהגנת החיים והמפעל והזכויות , כלפי אויבים לישראל - בין השלטון ( הבריטי ) ובין הערבים . ובעיקר השלישי , התודעה והשאיפה שהכוח המזוין צריך לעמוד קודם כול לפקודה העברית . בכורת הפקודה העברית על פני כול סמכות אחרת . כול אלה הצילו את העם מכאוס ואולי אף ממלחמת דמים וסייעו לניתוב מירב המאמץ לאפיק משותף . התותחים הראשונים , המסרשמיטים שהגיעו מפורקים , הטנקים הראשונים , הקמת חיל התותחנים ושירות המשוריינים וחטיבת השריון הראשונה , והמעבר משירות אוויר לחיל אוויר , ומפל"ים אל חיל הים והניצחונות , כול אלה התחוללו במעבר מן ה"הגנה" לצה"ל . לא חרטנו על דיגלנו את האמרה "בדם ואש יהודה נפלה בדם ואש יהודה תקום . " תיארנו לנו עתיד יותר אידאלי . הערות . 1 מתוך רשימה בעיזבונו של ישראל גלילי . . 2 הקטע שבין מדכאות הוא המשך דבריו של י"ח ברנד .

העמותה לחקר כוח המגן עש ישראל גלילי ע"ר

ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר